*.
מַה הֵן שְׁנוֹת חֹשֶׁךְ.
כְּמוֹ שְׁנוֹת אוֹר אֲבָל
לַעֲבוֹר אֶת אוֹתוֹ מֶרְחָק אֱלֹהִי
לְבַד, כַּאֲשֶׁר הַיָּד הַמְגַשֶּׁשֶׁת בְּעִוָּרוֹן
מוֹצֵאת חָלָל רֵיק מִקִיּוּם.
אֱלֹהִים!
לְבַד, אֶת כֹּל הַמֶרְחַק הַזֶּה -
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו!!!!! פתחת לי נק' מבט חדשה ויפה(אם כי עצובה) רעיון מקורי וכל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שנתי בדרך כלל אומרת מלאנתלפים שטויות... :) הפעם אני מסכימה איתה לגמרי...! [ליצירה]
- [ליצירה] אני שומעת את הניגון. :) (מין ביטוי נוסטלגי שכזה.) מתחשק לי להתנתק רגשית ולנתח את השיר הזה, לומר שהוא מזכיר לי את ברכת לבנה עם הפסוקים שנאמרים ישר והפוך, כמו "לַעֲבוֹר אֶת אוֹתוֹ מֶרְחָק אֱלֹהִי לְבַד" והיפוכו שבסוף השיר. אסוסיאציה גלקטית שבהחלט מביאה בכנפיה קרירות חללית של חושך של לבד של הרהורים קיומיים ליליים. ועוד מילים, אבל עכשיו אלך לומר סליחות. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי רק עכשיו. זה מאוד ממוקד וחזק, זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כן - לבד את כל המרחק הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] (יו, יפה). נתן זכי משהו, שאני לא מכירה אצלך. ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד, אבל מאד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט אֱלֹהִי. ילד, תלמד הרבה ותכתוב הרבה אתה פשוט אלוף בלתרגם את התורה לספרות יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! מדהים מדהים מדהים. ושוב מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים ביופיו. [ליצירה]
- [ליצירה] את לא כותבת, תאיר, את מציירת. כמה ענוגה יכולה להיות הכתיבה. אני לא קורא אלא מתפלל את הסיפורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] *. בקריאה שניה עולים דברים שלא עלו בקריאה ראשונה. אז בואי נסדר קצת: א. הנסיון יפה וכמעט משכנע. אני חושב שהעוצמות של הרצוא ושוב יותר חזקות, חותכות, שוברות, אבל להרגשתי, ללא שמץ של התנשאות, מי שלא היה בתוך זה לא יצליח לכתוב על זה. כמו שאני לא אצליח לכתוב "עד הסוף" סצינה של... לידה נגיד, או לילה אחרי שמירה או משהו כזה, דבר שלא חוויתי מעולם. מה שעשית, לדעתי, הוא לתת את המקסימום שאפשר של מי שרואה את זה מבחוץ, וזה יפה מאוד. ב. יכול להיות שאני טועה, ובעצם הצלחת לבטא יפה תחושות של בחור (מילה מגעיללללה) בשיעור א', שעדיין לא מודע לעומק החוויה, לסחיפה של שני העולמות, ולכן שניהם אצלו במינון די נמוך. ג. עדיין מרגיז אותי הקטע של ה"טומאה". אם את לא מתכוונת לשתף אותנו, למה את זורקת לנו עצמות יבשות? זה ממית את הטקסט בעיני, לא מחייה אותו. ד. אהבתי מאוד את הקטע שלא שמתי לב אליו בהתחלה: "אולי אני עושה את זה יותר מידי, במקום לחשוב על אחרים. לא משנה.. חושב על עצמי". השנינות של "במקום לחשוב על אחרים, לא משנה", מלשון שוני, הופכת את הטקסט לרב רובדי, וזה מגניב... יפה לך. אני מצליח בלהיות נחמד? (אה, גם: תודה על הפירגון. והוא לא ר"מ שלי, סתם רב בישיבה.) מוסיף אור ללא קלישאות. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל- גם אם זה כנה ומרגש, יצירת אומנות אי אפשר לקרוא לזה. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה משל, לא הבנתי אותו, אבל זה כתוב יפה מאוד, וגם האווירה מרשימה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] שיר גאוני. (חוץ משורת המחץ. בעיני, כמה שפחות פאנץ' ליינים בשיר, הופכים אותו ליותר עמוק. אל תדאגי, את הקישור אל עצמנו כבר נעשה, את לא צריכה להאכיל בכפית.) [ליצירה]
- [ליצירה] *. ... וההר הוא שלו וההר לו נבו. כך זה צריך להסתיים. (מצטער על החוצפה, זה מתנגן לי בראש כבר יומיים) [ליצירה]
- [ליצירה] *. טוב. אני מבולבל לגמרי. עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע. מה שכן, זה עשה לי רְרְרְרְרְרְרְ בלב. וזה אומר שהסיפור הצליח... [ליצירה]
- [ליצירה] "בשלב מסויים כבר פסקה מנסיונות הניחוש העקרים" אהבתי. לא רק את זה. [ליצירה]
תגובות