האמת היא
השקר הנכון
בזמן הנכון
במקום הנכון.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האם אתה באמת מאמין בזה? ומה זה מעיד על הכינוי שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] - אני דורשת הסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] *. השקר הוא אמת אחת בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון. ועם זה יותר קל לי להזדהות... :) [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע כל המוסיף גורע. אין מקום למילים. [ליצירה]
- [ליצירה] שקרן! (צוחק) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... ילד, אתה צודק, זה בדיוק אותו משפט. שאלה של הסתכלות. אני מעדיף לא להסביר, תתבשלו עם זה, זה הרבה יותר טוב. כן, אני מאמין בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לא לא זה לא מסתדר עם מה שאמרת לי. או שאני סתם סתומה שאין לה מספיק שכל כדי להבין את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור יוצר אין לך זכות לפרש את עצמך. כך הבנתי וזהו (אותך ואת ילד). [ליצירה]
- [ליצירה] אוי השעה... היא לא נותנת מקום וכח להאריך ולהיכנס לפילוסופיה, אבל יש הבדל בין "אפילו האמת היא סוג של שקר" (כהגדרתך) לבין "אפילו השקר הוא סוג של אמת". ולא רק הבדל של זזה לא אותו מבט על המציאות, לא "לראות את הדגים הלבנים או הציפורים השחורות" בציור של א'שר. זה לא לומר "הכוס חצי ריקה" או הכוס חצי מלאה". זה לומר "הכוס ריקה, גם מה שנראה מלא" לעומת "הכוס מלאה, גם מה שנראה ריק". זה לטעון שני דברים שונים! מקווה שהובנתי (ב"על עצמי" הישן שלי היה כתוב שהבעה בכתב איננה הצד החזק שלי). [ליצירה]
- [ליצירה] ורק דבר אחד נשאר, אמונה שהאמנתי, שאני מאמין ושאמשיך להאמין. בטוב, באור, בשפע המוכן לנו, ועוד יגיע, עוד יגבר על החושך העקשן הזה. --- כתבת את זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אהבתי את המילים שלך, אהבתי את איך שאמרת, בצורה פשוטה כל כך, שאין להם עיניים, רק מצח. זו המציאות, זה ככה. ויש בזה משהו כל כך אמיתי, כל כך אותנטי. כי זה באמת ככה, ככה אנחנו מרגישים. אבל (ואולי לזה התכוון ילד) הסיכוי היחיד שלנו לחיות טוב במדינה הזו, לחיות באמת, זה לחפש את העיניים הקטנטנות והחלשלושות שלהם, שמסתתרות מאחורי המצח החזק והברור הזה, ולנסות להסתכל לתוכן. כן, אני יודע שזה נאיבי, אבל באמת שאין ברירה. אחרת, זו מלחמה קשה מאוד שרק מתחילה, ומי יודע איך, מתי ואם בכלל, היא תיגמר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מתקרבת. על ההערה. קצת חבל שהיא לא באה קודם. בכל מקרה, אין לי ממש סגנון, לפחות לא מודע, ואני כותב איך שאני כותב. גם אין לי ממש רקע בשירה וכאלה. אולי באמת כדאי לקרוא משהו. בע"ה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'... כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אהא. בפורים, כשהיינו שיכורים, אז דיברתי עם אחד שהיה ביני לבינו מתח, ואז דיברנו, והיתה איזו בדיחה מטומטמת שמישהו אמר, וצחקנו וצחקנו וצחקנו, נפלנו על הרצפה מרוב צחוק, ותוך כדי הרגשתי איך כל המתח שנצבר מתפרק עכשיו. זה היה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. כאילו יונתן כבר הרפה מהסיכוי שלו להגיע אל דוד, הדבר היחיד שהוא עושה זה איזה תחנון עדין כזה, אוהב מאוד. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב בשריטות מטורפת. אתה מבין את מה שאתה כותב? [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה לכולכם. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קיבלתי כזה פירגון על יצירה, וזה ממש ממריץ ומחזק. היה חשוב לי רק להעיר - אין כאן תחכומים, אני לא מתחכם כשאני כותב שיר, בשביל זה יש מאמרים. שיר הוא בשביל הלב. אפשר להיעזר בשכל לפעמים בשביל לנתח ולהקל על העיכול, אבל היעד הוא הלב, בסופו של דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה. [ליצירה]
תגובות