*
בעצם רוצה
רק ענף
לאחוז בבטחה
בשטף נהר החיים.
ובינתיים
נסחף מצד לצד
ותוך כך
מחזיק בכל הבא,
בכל שורש, בכל פרח,
עד היכן שידי מגעת,
מחזיק חזק,
מנסה, רק מנסה.
ומייד, זורק הצדה,
שמא
יגבר הזרם
ואני
אזרק הצידה
ואשאר שוב
לבד.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין לי מילים.. מזדהה.. אבל אני מאמינה שבסופו של דבר, אני אמצא במי או במה להאחז, והזרם כבר לא ימשוך אותי לאן שאני לא רוצה להימשך.. [ליצירה]
- [ליצירה] "...וכמו שזה קורה בזרם של נהר, או של רחוב, כשענף אחד נתקע מיד מצטופפים סביבו אחרים. זה החוק, זו הפיסיקה של התנועה בתוך זרם..." (מישו לרוציתו. גרוסמן) [ליצירה]
- [ליצירה] (רק רציתי לומר שקראתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אני [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. כאילו יונתן כבר הרפה מהסיכוי שלו להגיע אל דוד, הדבר היחיד שהוא עושה זה איזה תחנון עדין כזה, אוהב מאוד. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר "טיפה טיפה" של מירי מסיקה מוקדש לך, בתקווה שתצליחי ליישם (אני לא יודע ממתי זה, הגיוני שכבר יישמת). [ליצירה]
- [ליצירה] מחלת נפש. שכולנו לוקים בה. שנתגבר בע"ה. אני לא מבין את הביטוי נהמא דכיסופא, החיים שלך ממנו, כל תכונה או יתרון שיש בך הם ממנו, אז למה אתה מתבייש לקבל את הטוב שהוא מציע לך לקבל? העניין הוא להתבטל לדעתי, לא יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב יותר ככה. כתיבה זורמת הרבה יותר מדבר אלי. אמיתִּי כזה. שכוייך. בלי שום קשר, שה' יתן לך אנרגיות ותשוקה להצליח ולתרום באמת, כמו שצריך, כמו שיעשה לך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... השיר חסר מעוף, למרות שיש המון פוטנציאל בנושא הזה. יש משהו טכני בצליל שעולה ממנו. כדאי אולי שתקרא קצת שירים של משוררים, כמו אלתרמן, אצ"ג, לאה גולדברג, רחל. זה נותן השראה וגם מבהיר איך שיר צריך להראות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אני כבר מזמן עשיתי מנוי. צריך עוד להתעמק בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי. ממש נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מכיר את נוער הגבעות, אבל כתבת יפה מאוד. בשלב מסויים רציתי להחזיר מכתב ליונתן, ואז נזכרתי שהוא לא אמיתִּי. הצגת שני קצוות, אני רואה אמת בשתיהן, אבל בעיקר באמצע. אם זו זעקה כנגד הזילזול בנוער הגבעות אז זה דבר אחד, אבל אם ניסית להציג מה שאמיתִּי זה כבר דבר אחר לחלוטין. דווקא יש המון אש בישיבות כמו שבי חברון, הר המור וכו', הבעי' היא לא באש, אלא בדברים אחרים שקצר מקום התגובה, או לפחות זו שתקרא, מלפרט. לסיכום, כיצירה - אהבתי מאוד(את באמת רק בת 14?) כמשנה אידאולוגית - פחות, הרבה פחות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ביחוד את הפיסקה האחרונה. ממש ממחיש. [ליצירה]
תגובות