טמון ואישי ובודד
וברכיו כורעות כבר מעומס,
וכמה, כמה יוכל את ידיו לפתח
לחדש לבושיו הקרועים
ולהמשיך
ולנוע
עת סמוך כאן ובטוח
ותראו את הרוח
עוצר.
מלטף הטרשים שבלב
מחבק בכל עֹז פירורי השרירות
ונשבע, נשבע וצועק לעצמו שרחק
ושואל ומושך ועוטף מחבק
הוא נשבע
שלא עוד יעזבם לחלקם
לעולם
תגובות