[ליצירה]
שוב ושוב
קראתי את שירך, וקראתיו שוב, כדי להבין לגמרי, כדי לחדור לעומק התחושה. וזה יפה בעיניי, שיש מן המובן ויש מן הנותר נסתר ועלום המבקש אותי לחפש בו שוב ושוב, עד שאמצא.
שיר יפהפה, תודה.
[ליצירה]
כתוב יפה מאוד, המשחק של היד והים מקסים.
לצערי, לא הבנתי את משמעות 2 השורות האחרונות ויש לי הרגשה שהן מאוד משמעותיות להבנת השיר כולו. האם אפשר להסביר לי? תודה.
[ליצירה]
חזק ונוגע
כגעת בי מאוד, מצמרר. גם נושא השיר וגם דרך התיאור המקישה ליוסף בבור- עשית זאת בדרך קולעת ומדוייקת, והכאב מפלח..
וכמובן- הביצוע והסגנון- איכותיים ותורמים להעברת התחושות.
תודה.
[ליצירה]
יפה מאוד, במילים ספורות הצלחת לבטא את ההרגשה שיש גם לי כשאני מתבוננת בטבע שזועק אליי או לוחש לו, והוא באמת אילם כל-כך- לחיות. להוריד מחיצות, לוותר הגנות ופשוט להיות, בטבעיות ובפשטות. כמוהו.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
ואני חשבתי על האהבה לארץ הזו... אהבה שקשה כ"כ להסביר אותה, צריך כ"כ לעמול לחשוף את שורשיה, והיא כ"כ טמונה בכולנו עמוק ומאחדת אותנו. והיא גם צריכה את אהבתנו עזה ומתמסרת ללא גבול, ואולי אם נצליח לאהוב דרכה, ננצח.
כתוב יפה, זורם. כואבת תחושת חוסר היכולת להתקרב, להכוות שנית, ומעורר מחשבה.