[ליצירה]
כתוב יפה מאוד, המשחק של היד והים מקסים.
לצערי, לא הבנתי את משמעות 2 השורות האחרונות ויש לי הרגשה שהן מאוד משמעותיות להבנת השיר כולו. האם אפשר להסביר לי? תודה.
[ליצירה]
יפה מאוד וחזק במסר ובניסוח. מרגישה גם את המתח בין הכאב הנורא לבין האמונה בתכלית הטובה, וכן את זה שיכולה האמונה כביכול לכסות על אדישות או חוסר יכולת לחוות את הכאב. בתוך ההתלבטות הפנימית והטלטלה בין שני המקומות הרגשתי שאם הלב לא זז ממקומו, אם לא היה בכי על החורבן יש משהו בעייתי בחיבורים של הנפש. שירך ביטא את ההתלבטות ואת ההכרעה בתוכה בצורה מצויינת לדעתי.
[ליצירה]
נוגע בדיוק
מזמן לא קראתי שיר כל-כך מדוייק ונוגע. עד כדי שבא להדוף ולהפנות ראש (חודר מידיי..), אבל מוצאת עצמי במפתיע קוראת שוב ושוב, ונפעמת. כתיבה מדהימה.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
ענק..
תמי, את גדולה. איך נהניתי, צחקתי כולי..
אינני יודעת בהשראת מי, אבל זה רלוונטי לרבים.
מה דעתך לפרסם בכמה ישיבות? יכול להועיל, לא?...
ועם זה שלא ניסית לחרוז ולשיר, דווקא יצא חרוזי וקליל לקריאה. תודה אחותי.
[ליצירה]
ואני חשבתי על האהבה לארץ הזו... אהבה שקשה כ"כ להסביר אותה, צריך כ"כ לעמול לחשוף את שורשיה, והיא כ"כ טמונה בכולנו עמוק ומאחדת אותנו. והיא גם צריכה את אהבתנו עזה ומתמסרת ללא גבול, ואולי אם נצליח לאהוב דרכה, ננצח.
כתוב יפה, זורם. כואבת תחושת חוסר היכולת להתקרב, להכוות שנית, ומעורר מחשבה.
[ליצירה]
חזק ונוגע
כגעת בי מאוד, מצמרר. גם נושא השיר וגם דרך התיאור המקישה ליוסף בבור- עשית זאת בדרך קולעת ומדוייקת, והכאב מפלח..
וכמובן- הביצוע והסגנון- איכותיים ותורמים להעברת התחושות.
תודה.