לו ידעתי,
לקרב אותנו שוב
להזין את ניצוץ נשמתי ברוח הלב
להגביה שלהבת, ולהתיך השברים שליבי
לתפילה זוהרת.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על הצחוק שגרמת לי. קרעת אותי לחלוטין. ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] ... השבת קיימת, השבת קדושה, אבל קשה לומר שהחוי'ה הזו נגרמת ממנה. כי שבת זה היום, זה הדבר כשלעצמו, זה משהו שאי אפשר באמת לגעת, ולא יכול להיות שאת זה אנחנו מרגישים. נתנו לנו בגדים, ושולחן, ותפילה ואוכל, כדי שנביא את היום הזה לידי ביטוי בחיינו, כדי שהקדושה הזו תורגש ולא תישאר בתיאוריה. אבל החוי'ה הזו לא תיוצר סתם ככה, אם נרצה. כי אנחנו לא יודעים לבקש את זה, אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. בגלל זה הקישור לתשובה לא בדיוק עובד אצלי, כי התשובה תלוי'ה ברצון הפשוט. כדי ליצור חוי'ה צריך לעבוד יותר קשה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... השיר חסר מעוף, למרות שיש המון פוטנציאל בנושא הזה. יש משהו טכני בצליל שעולה ממנו. כדאי אולי שתקרא קצת שירים של משוררים, כמו אלתרמן, אצ"ג, לאה גולדברג, רחל. זה נותן השראה וגם מבהיר איך שיר צריך להראות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! בייחוד הסוף. אהבתי כל-כך. אמיתִּי (תרתי משמע). [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה, שנכתב מתוך ריק, נראה לי כמו התחלה של כתובת. הכתובת משתנה עם הזמן, מתמקדת. התפילה תפעל את פעולתה, כאשר היא מוסבת על מי שאני עכשיו. --- אני אוהב את הפשטות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. את נשמעת אבודה לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב ממש יפה. אבל ממש עושה הרגשה של ריקנות. יצירה פוסטמודרנית במיטבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] הא? בעי'ה של ייחוד? איזה ייחוד? [ליצירה]
- [ליצירה] אתה? כותב כאן? באמת לא ידעתי. יפה, יפה. [ליצירה]
