לו ידעתי,
לקרב אותנו שוב
להזין את ניצוץ נשמתי ברוח הלב
להגביה שלהבת, ולהתיך השברים שליבי
לתפילה זוהרת.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי ביחוד את הפיסקה האחרונה. ממש ממחיש. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. המסקנה הזו מראה שבעצם החלום הוא הרבה יותר גדול מההתלבטויות עצמן, ומהשכל עצמו. שבעצם החלום הוא החיים, וכל השאר רק טפלים אליו. בעצם החלום הזה עובר כל כך הרבה מחסומים וקשיים, שהוא בכלל לא חלום. הוא המציאות הכי חזקה שפשוט צריך להוציא לפועל, לאט לאט... בע"ה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! בייחוד הסוף. אהבתי כל-כך. אמיתִּי (תרתי משמע). [ליצירה]
- [ליצירה] אתה לא חושב, שצריך להסתכל על זה במבט של לכתחילה ולא של "נו טוב, אם זה כבר ככה..." צריך לראות כמה זה נפלא שאני משקיע, שאני בונה. לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] במסגרת המחקר שלי... אני חושב שאם הדברים בסיפור לא ריגשו אותו, אולי הוא לא אמור להתייחס אליהם? אולי זה סתם דבר לא חשוב בשבילו שנסיך יוצא ושואל על שקיעה, אולי הוא פשוט צריך להיות בדואי? הוא לא מתחרט (ככה נראה לפחות) ולא מרגיש החמצה, אז מה הבעי'ה? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יפה! למרות שממש לא מציאותי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... השבת קיימת, השבת קדושה, אבל קשה לומר שהחוי'ה הזו נגרמת ממנה. כי שבת זה היום, זה הדבר כשלעצמו, זה משהו שאי אפשר באמת לגעת, ולא יכול להיות שאת זה אנחנו מרגישים. נתנו לנו בגדים, ושולחן, ותפילה ואוכל, כדי שנביא את היום הזה לידי ביטוי בחיינו, כדי שהקדושה הזו תורגש ולא תישאר בתיאוריה. אבל החוי'ה הזו לא תיוצר סתם ככה, אם נרצה. כי אנחנו לא יודעים לבקש את זה, אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. בגלל זה הקישור לתשובה לא בדיוק עובד אצלי, כי התשובה תלוי'ה ברצון הפשוט. כדי ליצור חוי'ה צריך לעבוד יותר קשה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך פשוט ושובה לב. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'... כל כך... [ליצירה]
