לו ידעתי,
לקרב אותנו שוב
להזין את ניצוץ נשמתי ברוח הלב
להגביה שלהבת, ולהתיך השברים שליבי
לתפילה זוהרת.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה כיף לקרוא אותך. וזה כל כך אנושי, השיר הזה. וכלכך מלא תקווה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'... כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] את משהו. אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] הא? בעי'ה של ייחוד? איזה ייחוד? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהב לרדוף אחרי רגשות, זה נראה לי מיותר. אתה אף פעם לא תמצא אם תחפש *שמחה*. זו התרכזות בדבר שלית לו מרמיה שלום, והוא רק הארה עליונה מהדבר העליון, אותו יש לחפש. זה מה שאני חושב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו יפה. וברוכה הבאה. המשיכי כך. סגנון יפה, אולי קצת נתקע לפעמים אבל סה"כ גם זורם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מיואש ח"ו. פשוט קצת מאוחר, ויש מחר ישיבה בע"ה, אם יהיה זמן מחר - אגיב, אם לא - זה יחכה לפעם הבאה. רק שתי נק' חשובות: א) אהבת ישראל היא לא 'מול' הקב"ה. הם לא מתנגשים ח"ו. אין כאן שני צדדים נפרדים, צד אחד - מה שה' מצווה, צד שני - אהבת ישראל. אנחנו מבקשים לברר את רצון ה' האמיתִּי בעולם, שחלק ממנו זה אהבת ישראל וחלק נוסף המצוות, בתוכן ישוב הארץ וכו'. ב) כשאמרתי לא להיות חסיד, התכוונתי לא לקבל דברים כמות שהם. אולי כשאדם יודע שמולו אדם במדרגת נביא, מצווה לשמוע לו אוטומטית, אך בכל מקרה אחר לענ"ד אין לזה מקום. מי שמרגיש שהרב שלו מכוון בדיוק לפנימיות נשמתו - אין בעי'ה עקרונית עם זה, למרות שקשה לי להאמין בזה. שמעתי את הרב שטיינזלץ אומר שהמתנגדים לקחו מהחסידים את כל הדברים הרעים. אחד מהם זה להקשיב לכל מה שהב אומר, בלי לשאול שאלות. אני נגד הסתכלות כזו, שלדעתי משאירה אותנו ברמה הילדותית, שלא לוקחת אחריות ולא מפלסת לעצמה דרך בכוחות עצמה. בע"ה תגובה בקרוב, בלנ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... השיר חסר מעוף, למרות שיש המון פוטנציאל בנושא הזה. יש משהו טכני בצליל שעולה ממנו. כדאי אולי שתקרא קצת שירים של משוררים, כמו אלתרמן, אצ"ג, לאה גולדברג, רחל. זה נותן השראה וגם מבהיר איך שיר צריך להראות. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק דבר אחד נשאר, אמונה שהאמנתי, שאני מאמין ושאמשיך להאמין. בטוב, באור, בשפע המוכן לנו, ועוד יגיע, עוד יגבר על החושך העקשן הזה. --- כתבת את זה מקסים. [ליצירה]
