צמיחת מהדורת הבוקר

בריח קפה טחון ריחני

מזכירה לי אותך, את של פעם,

שהיית מטפסת לכאן,

אל קרבת יגוני.

ואני שפוף, מאזין לך באישון ליל,

ותוהה, אם ידעת בכלל, אם שמעת בקרבך

מה קרה בי, מה פלאו בי פעמייך,

וריחך, שמופיע בלאט בליל גשם חורפי,

רטוב ושליו ועדיין מתוק,

שוקק חיים ובתוכו אהבה של כפיים,

של לבכות ולשיר עד רוויתי,

ולביתך אלווך בינתיים.