פעם אמרו לי שאהבה ושאמת ושטוהר
ועכשיו אני שומע שלהקים בית, ושהרב אמר ושכולנו בני אדם
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ויפה שעה אחת קודם [ליצירה]
- [ליצירה] קוראים לזה לגדול בלי לשים לב. (אתה נוטה לשכוח אז הנה אני כאן להזכיר שאני עדיין מהרהרת אהבה ואמת וטֹהר. וגם עוד.) [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה תלוי למי בוחרים להקשיב.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] קוראים לזה שמיעה סלקטיבית כל הקולות היו קיימים ותלוי בנו מה נכנס ומה לא (דומה למה שקצת אחרת אמרה אני משער) [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא סותר את האהבה והאמת והטוהר. (אלה דברים שאתה יוצר!) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים. ויתקיימו גם בך. (כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה). [ליצירה]
- [ליצירה] עיקר שכחתי- בגלל החלוקה הזאת אני מסכימה עם אלדר. פירוש הערוג"ה למתקשים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אמרה הערוגה. הקבלה אכזרית כמעט כמו המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אהבתי את המילים שלך, אהבתי את איך שאמרת, בצורה פשוטה כל כך, שאין להם עיניים, רק מצח. זו המציאות, זה ככה. ויש בזה משהו כל כך אמיתי, כל כך אותנטי. כי זה באמת ככה, ככה אנחנו מרגישים. אבל (ואולי לזה התכוון ילד) הסיכוי היחיד שלנו לחיות טוב במדינה הזו, לחיות באמת, זה לחפש את העיניים הקטנטנות והחלשלושות שלהם, שמסתתרות מאחורי המצח החזק והברור הזה, ולנסות להסתכל לתוכן. כן, אני יודע שזה נאיבי, אבל באמת שאין ברירה. אחרת, זו מלחמה קשה מאוד שרק מתחילה, ומי יודע איך, מתי ואם בכלל, היא תיגמר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הצחוק שגרמת לי. קרעת אותי לחלוטין. ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] הא? בעי'ה של ייחוד? איזה ייחוד? [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה לכולכם. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קיבלתי כזה פירגון על יצירה, וזה ממש ממריץ ומחזק. היה חשוב לי רק להעיר - אין כאן תחכומים, אני לא מתחכם כשאני כותב שיר, בשביל זה יש מאמרים. שיר הוא בשביל הלב. אפשר להיעזר בשכל לפעמים בשביל לנתח ולהקל על העיכול, אבל היעד הוא הלב, בסופו של דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מכיר את נוער הגבעות, אבל כתבת יפה מאוד. בשלב מסויים רציתי להחזיר מכתב ליונתן, ואז נזכרתי שהוא לא אמיתִּי. הצגת שני קצוות, אני רואה אמת בשתיהן, אבל בעיקר באמצע. אם זו זעקה כנגד הזילזול בנוער הגבעות אז זה דבר אחד, אבל אם ניסית להציג מה שאמיתִּי זה כבר דבר אחר לחלוטין. דווקא יש המון אש בישיבות כמו שבי חברון, הר המור וכו', הבעי' היא לא באש, אלא בדברים אחרים שקצר מקום התגובה, או לפחות זו שתקרא, מלפרט. לסיכום, כיצירה - אהבתי מאוד(את באמת רק בת 14?) כמשנה אידאולוגית - פחות, הרבה פחות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה, הוא עצוב. הוא עצוב בגלל שהוא של חיים, מאוד של חיים. וזה קורה, גם אם לא בהכרח רע, בהכרח כואב. את כותבת יפה. מאוד נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב יותר ככה. כתיבה זורמת הרבה יותר מדבר אלי. אמיתִּי כזה. שכוייך. בלי שום קשר, שה' יתן לך אנרגיות ותשוקה להצליח ולתרום באמת, כמו שצריך, כמו שיעשה לך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה יש נקודות שפשוט אי אפשר להמשיך מהן לבד. ואם לורד אין ריח, אז באמת שכבר אין טעם. אין באיזה מקום ו [ליצירה]
תגובות