[ליצירה]
תפארת האמונה
מרגישים אמונה בשיר . אתה כותב כי עוד מעת תהיה שלכת ואחר כך יבואו גשמים ושדותינו יניבו יבול . חשבתי כי אפשר לקחת את זה בכיוון של דרך המחשבה היהודית הספוגה באמונה באל. לעשות מזה משל . להגיד כי למרות שהולכת להיות תקופה לא טובה (שאתה קראת לה שלכת) , דווקא אז המבחן הגדול של המאמין. אז הוא צריך להתחזק, להאמין באל הגדול, כי יבואו גשמים והשלכת תהפך לשדות עם יבול ותבוא עלינו שנה טובה ונצא מהצרות אמן
[ליצירה]
למשה בן אבי שלום.
תודה על תגובתך לשירי "שנה טובה". האסוציציה שלך לראות את השיר כמשל מוצאת חן בעיני ואני מסכים ש-"שנה טובה" יכולה להיות מיועדת לכיוונים רבים. מקובל עליי הכוון שאתה נתת לו. האמת היא שהייתי פעם חקלאי,
ואיחלתי לעובדי האדמה ברכת שמים שהם זקוקים לה מדי שנה. השלכת בברכה זו היא לציון התקופה בשנה שבה "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע" בתקווה ליבולים: "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו". מכל מקום עוררת בי מחשבה שעובדי האדמה הם משל לתקוות העם לעתיד טוב. שוב תודה ציף ציף
[ליצירה]
תודה לתגובה
רציתי להגיד תודה רבה על תגובתך על השיר שלי עזוב הכול חבר שיר שמחתי ללמוד ממכך על חרוזים תהיה בקשר תמשיך להיכנס לשירי ואני לשירך ותהיה בקשר
אגב שירך שנה טובה יפה מאוד ומראה רעננות לשנה החדשה
[ליצירה]
ליצחק שלי וזיוה גל שלום,
אני מתנצל שלא הגבתי על התייחסותכם המלבבת לשירי זה. הוא אכן נכתב מכל הלב על-ידי בנשמה עובד אדמה שהייתי בצעירותו. ותודה מכל הלב לתגובתכם.
ציף ציף מעל הרציף
(העיכוב בתשובתי היה כיוון שלאחרונה חשתי שפירסום השירים והתגובות באתר משתהה. אני שלחתי "יצירות" גם בשמות בדויים שלי והם לא פורסמו וכמובן שלא קבלתי עליהם תגובות. עיכוב זה קצת "מוציא את הרוח מהמפרשים". נקווה לשינוי).
[ליצירה]
געגוע לגעגוע?
זה מתחיל פשוט - מישהו מוצא שריד ישן ונתקף געגוע לעבר המפואר, שאותו מהללים באגדות נפעמות.
זה ממשיך בהתלהבות ורצון עז להשיב את הרוח הקדומה. אין ספק שהשיר העצוב נכתב ברגש כן ועמוק יותר מכל השירים המהוללים. אין ספק גם שהיה פחות מרגש מהם, בדיוק משום כך.
זה מידרדר לאיבוד עשתונות וכשלון מרפה-ידיים. כי האתגר היה רב מדי, אפילו ליוצרים הקדומים אליהם הוא נושא את עיניו.
זה נגמר במשיכת כתפיים וכניעה. עוד יוצר המדמה שלעולם לא יגיע לקרסולי הענקים שעל תהילתם הוא מתרפק. אך אין הוא יודע, ואין הוא חש, שכך בדיוק צומחות האגדות.
יום יבוא, ציף ציף, אני ואתה כבר לא נדע (דרך מצויינת עבורי להתחמק משאלות 'מתי? הן הבטחת!'), ואת השיר הזה יקראו תלמידים פעורי עיניים ויקנאו במרירות בשפעת מילותיך. אחד מהם אולי יכתוב שמצא בחדר של סבא מקלדת מאובקת, כזו שפעם חיברו למחשב, וניסה לכתוב שיר עצוב.
מי יתן...
[ליצירה]
מי שבא לירות בך עמוד מולו בחזה חשוף ואמור לו:
"תירה בי אתה כי אני לא רוצה להיות ר ו צ ח.
אין ספק שלפי דעתך המעוותת, החייל שירה במחבל בישיבה שבה נרצחו 8 אברכים הוא ר ו צ ח, הרי גם הוא ר צ ח בשביל להציל עוד 20 אברכים.
שמואל, שמואל. איזה נביא
מי אותך לעולם הביא.
אגב - מוג לב שכמוך - אינך מגיב למגיבים עליך. אינך מגיב על שום יוצר אחר. יושב ו-"יורה לכל עבר בלי הבחנה". אינך ראוי אפילו לכינויים שהדבקת לאחרים.
אתה פשוט נמושה שממלא את סביבך ב-"מילים, מילים, מילים".
[ליצירה]
מחמאה והערה
הרעיון של השיר מוצא-כן בעיניי. לאמיתו של דבר זה סדר הדברים שבו אני כותב את יצירותיי (הקצרות בדרך כלל).
הערה לגבי החרוזים בעברית: בדברי חז"ל נאמר: "לא תחרוש בשור וחמור" כי החמור המסכן לא יעמוד במסע הזה. משוררי המאה העשרים לקחו את האימרה הזאת וכתבו: "לא תחרוז בשור וחמור", לאמור חרוז חייב להיות בהברה מלאה. לדוגמה: "סיפור" ו- "כיפור" הם חרוז. עוד דוגמה: "ילדים" ו-"ורדים" הם חרוז. לעומת זאת: "ילדים" ו-"הורים" אינם חרוז. הבעיה שרבים חושבים שכל שמות העצם ברבים מתחרזים. כי הם נגמרים ב-"ים" אבל זו אינה הברה מתחרזת כי החיריק הוא מתחת לאות הקודמת ורק שלוש האותיות ביחד עם החיריק יוצרים הברה. יש עוד הרבה כללים לחריזה אבל זה בפעם אחרת. בינתיים אני מקווה שלא בילבלתיך וסיבכתיך. אשמח אם תגיב לתגובתי זו.
תודה על תשומת הלב ציף-ציף מעל הרציף (זה חרוז).....
[ליצירה]
מאיר
לא כדאי בגלל התגובה שלי: "עצוב" , להשמיץ את כל הרמה באתר. מספיק אם היית כותב:
"השיר הזה הוא לא עצוב.... הוא המציאות"
ואת הרמה מייחס לי כמגיב אלישע
[ליצירה]
זה "שיר שיר" כמו שאומרים. אין ספק לגבי האיכות שלו.
באשר לתוכן:
לא כל סרט נגמר "כמו סוף של סרט" לא לכל סרט יש happy end . יש סרטים שיש להם מסר עגום והסוף איננו "הרעים מפסידים". סוף הסרט הוא המטרה של הסרט ותלוי בתסריטן, בבמאי, אולי בספר שעליו נעשה הסרט. את הסרט שלך אתה כותב מביים והסוף לא ידוע מראש. גם בחיים לא הכל מתפתח כצפוי והחכמה היא להתמודד עם תסריטים לא צפויים מראש ולצאת מהם כשידך על העליונה. אם הסוף הוא טוב או לא, זה עניין של זווית ראייה וכושר עמידה. אבל החלום על סוף טוב ומאושר הוא תמיד לגיטימי ונותן מוטיבציה.
[ליצירה]
שיר נוגה ובעל משמעות עמוקה. כתוב היטב, אולי אחד השירים הטובים ביותר שנכתבו באתר.
אינני יודע אם התכונת גם לכך, אבל אני מוצא בשיר הזה בין השיטין גם כוונה לעתידנות. ארצות הברית רדומה, בדידה ומנוכרת. הממשל מאמין שאם הוא יחתום על פיסת נייר, חוזה עם אחמניג'ד, יבוא שלום על העולם. כבר היינו בסרט הזה: הסכם היטלר - צ'מברלין, הסכם מולוטוב - ריבנטרופ. ארצות הברית מעולם לא הבינה את המנטליות של הרודנים והאנטישמיים, ונדמה לה שפיסת נייר תרגיע אותם.