ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רהוט ועצוב, ואני מקווה שזה רק שיר ולא ארוע מדאיג. [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי, מי שהולך לאיבוד אחרי שלוש שורות, לא חייב להגיב. אני בכל אופן נוהג כך. אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימויים והמשמעויות שנתת להם, והארוגה במסכת חייך :) [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע עדין ואופטימי, אחרי (או לפני) הסיפור המצמרר על ילדת הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, אני מצטער אם דבריי לא היו מובנים. ובכן, זו ברכת הדרך לילדה שחשבה שהיא אבודה ועתה היא החליטה להפסיק לחלום ולהכין לביבות אמיתיות. ילדה - תצלח דרכך, ממני. בלבביות אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי ! כולכם מ ז ד ה מ י ם ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] קח את הדברים שלי לא כביקורת או נזיפה. הדברים שלי נאמרים מתוך תחושה של אי נוחות לאור תיאור של סיטואציה כזו. יצירה אינה חייבת להיות מציאות. היא יכולה להיות תחושה, מחשבה, רגש, חלום. אבל אם זו מציאות, אז כל הכבוד לחשיפה. זוהי חשיפה במיטבה, קראתי את יצירתך כדבריך: "מזועזע, מבולבל ומיוזע. משהו היה מאוד לא בסדר". רבים חווו את זה, ונשארה להם צלקת . "משהו כאן לא בסדר". אבל אם היא קיימת במציאות, זכותה לדעת שככה אתה מרגיש כלפיה - ישירות, לא רק באתר יצירה. בשביל זה למדנו לדבר.... (ובעצם, אולי היא יודעת וככה טוב לה ?) [ליצירה]
- [ליצירה] אם מישהו היה מודד את גודל הרוע ואת גודל החמלה היה רואה כמה הרוע היה מתגמד מול החמלה. כמה הרבה חברים, רופאים, הורים, סבים, חנוונים, סתם אנשים מהישוב. העולם מלא חמלה. אבל, כותרות העיתונים והתחקירים בטלביזיה נוברים באשפות ושולפים את כל הרוע, ומגישים לנו את העיסה של הרוע, תחת הכותרת: "זכות הציבור לדעת". האם לא זכאי הציבור לדעת, על גמילות חסדים, ומתן בסתר, והתנדבות לעזרה לנזקקים, וסתם מעשים טובים. מי דואג לזכות הציבור לדעת את הטוב. אך, אולי, הרוע נובע גם מעצמינו: אנחנו אוהבים שערוריות וסקופים והתעללות ורצח במועדונים; והתקשורת מספקת את הסחורה. איך לשנות תופעה מדאיגה זו? אינני יודע ! אבל אני משתדל להסתכל גם מסביבי ולא רק לקרוא כותרות בעיתונים בעת שתית הקפה של הבוקר. אלישע (אחר) [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ואסנת יקרים. ראשית תודה על המחמאות וזה באמת מחמם את לבי. שנית לשאלתכם: ייתכן ששם השיר מסגיר את כוונתי, ואני מתחמק מלענות על השאלה. נסיתי לכתוב את זה בעדינות ולהשאיר את התשובה סתומה. ייתכן שישנה מישהי באתר שתראה את השיר הזה מוקדש לה. את השורות האחרונות כתבתי, כדי לקחת על עצמי חלק מן האשם, אולי הפגם של אי ההבנה הוא של הקורא (אני) ולא של הכותב/ת. לסיכום: השיר הזה עומד בפני עצמו, בין אם הוא נראה כהקדשה או ככה סתם.... אלישע [ליצירה]
