ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רון היקר, אל תראה בביקורת שלי קטילה של השיר אלא רעיון לשינוי שייטיב עם השיר. הרעיון של כתיבה שלא תיקרא ברור ומוכר (ולא חביב, ראה שירי "יצירות למגירה"). נקווה שהשיר הזה יפתח את ליבה לקרוא את יצירותיך. יחד עם זאת, לעניות דעתי, יש בעייה בשיר הזה, שאולי מרתיעה גם אחרים מקריאתו: השיר הוא ארוך, ואותו רעיון חוזר על עצמו מספר פעמים, ובמידה מסוימת, נכרת בו נזיפה שבאה לביטוי במשפט החוזר: "את לא תקראי את שיריי". אם דבריי לא פגעו בך, אשמח לדון אתך בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] קח את הדברים שלי לא כביקורת או נזיפה. הדברים שלי נאמרים מתוך תחושה של אי נוחות לאור תיאור של סיטואציה כזו. יצירה אינה חייבת להיות מציאות. היא יכולה להיות תחושה, מחשבה, רגש, חלום. אבל אם זו מציאות, אז כל הכבוד לחשיפה. זוהי חשיפה במיטבה, קראתי את יצירתך כדבריך: "מזועזע, מבולבל ומיוזע. משהו היה מאוד לא בסדר". רבים חווו את זה, ונשארה להם צלקת . "משהו כאן לא בסדר". אבל אם היא קיימת במציאות, זכותה לדעת שככה אתה מרגיש כלפיה - ישירות, לא רק באתר יצירה. בשביל זה למדנו לדבר.... (ובעצם, אולי היא יודעת וככה טוב לה ?) [ליצירה]
- [ליצירה] אם מישהו היה מודד את גודל הרוע ואת גודל החמלה היה רואה כמה הרוע היה מתגמד מול החמלה. כמה הרבה חברים, רופאים, הורים, סבים, חנוונים, סתם אנשים מהישוב. העולם מלא חמלה. אבל, כותרות העיתונים והתחקירים בטלביזיה נוברים באשפות ושולפים את כל הרוע, ומגישים לנו את העיסה של הרוע, תחת הכותרת: "זכות הציבור לדעת". האם לא זכאי הציבור לדעת, על גמילות חסדים, ומתן בסתר, והתנדבות לעזרה לנזקקים, וסתם מעשים טובים. מי דואג לזכות הציבור לדעת את הטוב. אך, אולי, הרוע נובע גם מעצמינו: אנחנו אוהבים שערוריות וסקופים והתעללות ורצח במועדונים; והתקשורת מספקת את הסחורה. איך לשנות תופעה מדאיגה זו? אינני יודע ! אבל אני משתדל להסתכל גם מסביבי ולא רק לקרוא כותרות בעיתונים בעת שתית הקפה של הבוקר. אלישע (אחר) [ליצירה]
- [ליצירה] קפה הפוך גדול עם הרבה קצף. [ליצירה]
- [ליצירה] רהוט ועצוב, ואני מקווה שזה רק שיר ולא ארוע מדאיג. [ליצירה]
- [ליצירה] אלדר ידידי, אל תחפש בעד מי אני. אילו במקום לחפש בעד מי אנחנו היינו פשוט מקשיבים אולי לא היינו צריכים להיות נגד. השיר הזה מדבר על המציאות האבסורדית בה אנחנו חיים. כולנו. זו תמונת ראי שלנו. אולי זה נראה מגוחך. אותי זה מזעזע......... אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] מצלול פאתוס, אתה מכיר את המושג הלוגי פרדוקס? דמוקרטיה היא לגיתימית בתנאי שלא משליטים דיקטטורה בעזרת בחירות "דמוקרטיות". אחת הדוגמאות הבולטות היא עלית היטלר לשלטון (ברוב של 30% וטימטומם של הינדנבורג וצ'מברלין). כל הדיקטטורות הקומוניסטיות נקראו בפי מחולליהם: "דמוקרטיות עממיות". גם ליברליזציה כלולה בקטגוריה הזאת. חופש דיבור אינו חופש ההשמצה. להגיד באופן וולגרי ש-"עם קבלת התארים הכל נראה אותו חרא!" זה לא ליברליזציה. זה ניבול פה. להגיד: "טימטום ציוני" ע"י אדם שהציונות הביאה אותו ארצה, ולהוסיף לזה: "מדינת ישראל היא זָרָא", למי שקורא לעצמו "ירושלמי" זה לא ליברליזציה. בשם הליברליזציה אתה יכול לחוות את דעתך לתיקון תהליכים לא רצויים בחברה בה אתה חי, אבל אינך יכול לפסול את קיומך. שום בעל-חיים לא יכול לטרוף את עצמו. ראינו כבר מהפכות של חלכאים ונדכאים שהפכו כלי שרת בידי עריצים שחיסלו את נתיניהם. שבענו מכל הצביעות הזאת שהחלה בליברליזציה, המשיכה ב-"סתימת פיות" ונגמרה ברצח עם. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה פלצן אמיתי. מי אתה ? מה אתה יודע על קיבוצים. באיזו זכות אתה משמיץ. איפה היית כאשר נתנו לקיבוצים שממה ואמרו להם תפריחו אותה. יש לי בבית אלבום תמונות של האדמה החרבה אליה הגעתי ואיך כעבור 10 שנים היא הפכה לגן פורח. לא אתה ופלצנים כמוך הזיעו בשביל כך והסתפקו בחדר בצריף של 12 מטר מרובע במשך 10 שנים רק כדי להגשים את הפרחת השממה, באמונה שלמה בזמן שאתה זכית לקבל סל-קליטה. לא "ידידי היקר" לא תדרוך עליי ותירק בפניי. ניפגש באדמת המולדת שהקציב לכולנו הקדוש ברוך הוא, 6 אמות וזרת, שם נהיה כולנו שווים. בשבילי חצית קו אדום יבוא יום ואתחיל ללכלך עליך חצוף שכמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך צלול ! תן לנו עוד, שנדע מי אתה. [ליצירה]
