"גילברט לא ידע כי אלה המגביהים עוף, הם אלה שצוללים למעמקים האפלים ביותר; כי אלה המסוגלים לחוש את האושר במלוא חריפותו,הם אלה שסובלים סבל רב ביותר" (אן שרלי, ל.מ. מונטוגומרי)
"לא הייתי מודאג יתר על המידה בענין זה.אולי היא לא האמינה באלוקים, אבל אני די בטוח שאלוקים האמין בה" (אוספי הצדפות)
[ליצירה]
קודם כל, הרעיון והמטאפורה מצוינים. לכן אני חושבת שהיה שווה להשקיע יותר בצורה של השיר.
לצמצם את המילים למינימום - כלומר להוריד כל מילה שאיננה הכרחית. לדייק יותר. (למשל - איך יכול להיות טעם-בפה לחומה?)
[ליצירה]
יש ומעשים או דברים שכאלו משאירים לפעמים טעם רע בפה, גם אם לא הכנסו שום דבר לפה.
ויש את הענין שאומרים-זה בסדר שהוא יצא החוצה ככה בגשם, מה, הוא עשוי מסוכר? הוא לא ימס...
אבל החומה נמסה-קטֵנה- כמו סוכר בגשם-אבל לא, היא לא סוכר. כי הטעם שלה רע...
[ליצירה]
קבלי חיבוק.
וכוחותייך לעולם לא ייגמרו באמת. אלוקים נותן ולוקח בדיוק במינון הנכון, "שעשה לי כל צרכי"- לטוב ולרע, וכל מה שאת עוברת הוא לצורך, הוא הכרחי וטוב לך בסופו של דבר.
[ליצירה]
יפה הדסית.
ככה זה בחיים, לא משנה מה תגידי וכמה תגידי-תמיד יעשו ענין. ודוקא כשיתחשק לך משהו קצת נמחד-יהיה מעפן ויבש...
יומולדת שמח!!! ברוכה הבאה לשנתך ה-16 בחיים. אני גם חדשה כאן אז אני לא יכולה להראות לך את השבילים ואני לא יכולה לתת לך מניסיוני של חיים בשנה ה-16. אז אני מזמינה אותך להצטרף אלי..
[ליצירה]
יפה מאוד מאוד הדסונת!!!
כמה הארות: דמעות זה נקבה ולא זכר-"שנהפכות לים מתוק מלוח".
אם את מציירת את השכלת-על הדף. לא בדף.
אהבתי את שני הבתים האחרונים.