"גילברט לא ידע כי אלה המגביהים עוף, הם אלה שצוללים למעמקים האפלים ביותר; כי אלה המסוגלים לחוש את האושר במלוא חריפותו,הם אלה שסובלים סבל רב ביותר" (אן שרלי, ל.מ. מונטוגומרי)
"לא הייתי מודאג יתר על המידה בענין זה.אולי היא לא האמינה באלוקים, אבל אני די בטוח שאלוקים האמין בה" (אוספי הצדפות)
[ליצירה]
קודם כל, הרעיון והמטאפורה מצוינים. לכן אני חושבת שהיה שווה להשקיע יותר בצורה של השיר.
לצמצם את המילים למינימום - כלומר להוריד כל מילה שאיננה הכרחית. לדייק יותר. (למשל - איך יכול להיות טעם-בפה לחומה?)
[ליצירה]
יש ומעשים או דברים שכאלו משאירים לפעמים טעם רע בפה, גם אם לא הכנסו שום דבר לפה.
ויש את הענין שאומרים-זה בסדר שהוא יצא החוצה ככה בגשם, מה, הוא עשוי מסוכר? הוא לא ימס...
אבל החומה נמסה-קטֵנה- כמו סוכר בגשם-אבל לא, היא לא סוכר. כי הטעם שלה רע...
[ליצירה]
קבלי חיבוק.
וכוחותייך לעולם לא ייגמרו באמת. אלוקים נותן ולוקח בדיוק במינון הנכון, "שעשה לי כל צרכי"- לטוב ולרע, וכל מה שאת עוברת הוא לצורך, הוא הכרחי וטוב לך בסופו של דבר.
[ליצירה]
תודה על התגובות...
זה אינו רגע מתמשך, מה שמתואר בשיר...
מכירים בוודאי את הרגעים האלו שאתה רוצה לשבור כל דבר שנמצא לידך, שונא את כל העולם, אוהב אותו וכו'... ככה השיר הזה.. הוא נכתב על אחד מאותם הרגעים...
[ליצירה]
יפה הדסית.
ככה זה בחיים, לא משנה מה תגידי וכמה תגידי-תמיד יעשו ענין. ודוקא כשיתחשק לך משהו קצת נמחד-יהיה מעפן ויבש...
יומולדת שמח!!! ברוכה הבאה לשנתך ה-16 בחיים. אני גם חדשה כאן אז אני לא יכולה להראות לך את השבילים ואני לא יכולה לתת לך מניסיוני של חיים בשנה ה-16. אז אני מזמינה אותך להצטרף אלי..
[ליצירה]
יפה השיר שלך, הדסתי. (אל תשאלי אותי למה קראתי לך ככה. זה מה שיצא לי).
המילים, השיר, פשוט ממש, ועם הפשטות הזו, או אויל בגללה הוא כל-כך יפה!!
הלוואי שבי היתה הזרימה הזו שיש בשיר שלך.
[ליצירה]
אוי ואבוי!! ממש ממש לא!!!
מי שהשיר כתוב עליו חי וקיים עדיין ברוך-ה', למרות שהוא ממש לא רוצה בחיים (השיר לא כתוב עלי, אני רק כתבתי אותו)
בכל מקרה-תודה שהקדשת זמןם לכתוב לי תגובה.
[ליצירה]
דבר ראשון-תודה על התגובה! כל-כך שמחתי לראות שסוף-סוף כתבו לי משהו...
דבר שני-תודה שאת/ה מתקן/נת אותי, כי אף פעם לא ידעתי שהשינוי הזה במשפט לא טוב כל-כך... אז לפעם הבאה אלמד!!
ובקשר לרעיון השיר-כתבתי את השיר הזה באמת בשביל להתנצל בפני אנשים שמגיבים לי הרהב-ואני לא מגיבה להם בכלל, כי כבר קרה לי כמה פעמים שאנשים באמת ציפו שאגיב-וניסיתי, ופשוט לא היה לי מה לכתוב-ואני חושבת שאנשים קצת נעלבים מזה, אחרי שהם משקיעים בלהגיב-ולא מחזירים להם כלום....
[ליצירה]
השיר יפה מאוד, אך בשורה האחת לפני האחרונה: "את זאת שיודע," לא מסתדר לי דבר מה.
איך "את" זה "יודע"? את צריך להיות-יודעת.. או שיודע צריך להיות אתה?
[ליצירה]
יפה מאוד מאוד הדסונת!!!
כמה הארות: דמעות זה נקבה ולא זכר-"שנהפכות לים מתוק מלוח".
אם את מציירת את השכלת-על הדף. לא בדף.
אהבתי את שני הבתים האחרונים.