בלי קצב לא יפעל הלב
ובלי לב אין אהבה
אך לאהבה אין קצב
לעתים יש בה רק כאב
אולי היא תשרוד ותתקיים
רוויה בדמעות לרוב
ואפשר שהיא תסתיים
וקיצה יהיה קרוב
גם אם אאמצנה ללב
ואחבק אותה בעצב
ייותר לי רק הכאב
כי לאהבה אין קצב
ובלי קצב לא יפעל הלב.
ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני חושב שמגיע גם לך תואר: B,Sh ראשי תיבות של: Bool Sheet יש מכללה שנותנת תארים כאלה: "מכללת החולמים בהקיץ". אגב שם מישהו לא קיבל תואר דוקטור על עבודה שהגיש, עבודה בשם: "שלושה מליון אינטלקטואלים מיותרים". העבודה נפסלה כיוון שהוא כתב את העבודה, והתנאי להתקבל למכללה הוא אי ידיעת קרוא וכתוב. יש לי הצעה: תפסיק לקרוא ולכתוב (בעיקר שירים באתר) וכך תרויח פעמיים: גם תתקבל למכללה וגם פול פוט לא יחסל אותך. טוב, אני מניח שקבלת את הצעתי ולא קראת את התגובה שלי, כי גם אני יודע לבלבל את המוח לא פחות ממך. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי ! כולכם מ ז ד ה מ י ם ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה "שיר שיר" כמו שאומרים. אין ספק לגבי האיכות שלו. באשר לתוכן: לא כל סרט נגמר "כמו סוף של סרט" לא לכל סרט יש happy end . יש סרטים שיש להם מסר עגום והסוף איננו "הרעים מפסידים". סוף הסרט הוא המטרה של הסרט ותלוי בתסריטן, בבמאי, אולי בספר שעליו נעשה הסרט. את הסרט שלך אתה כותב מביים והסוף לא ידוע מראש. גם בחיים לא הכל מתפתח כצפוי והחכמה היא להתמודד עם תסריטים לא צפויים מראש ולצאת מהם כשידך על העליונה. אם הסוף הוא טוב או לא, זה עניין של זווית ראייה וכושר עמידה. אבל החלום על סוף טוב ומאושר הוא תמיד לגיטימי ונותן מוטיבציה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבות כנפי שחר ואמילי, וכל מה שכתבתן: "דבר דבור על אופניו" ומקובל עלי. א. אצלי גם בקורת מתקבלת בברכה כי ממנה אני לומד הכי הרבה. ב. כשכתבתי את זה, הייתי מודע שזה לא שיר ולכן קראתי לזה "קטע". זה יצא בחרוזים, אבל חרוזים לא הופכים את זה לשירה. ג. הכוונה שלי היתה לתאר סיטואציה, שאני נפגש איתה יום יום, שאנשים, שמלחתחילה מקטינים מערך עצמם (בעיקר בגלל גילם) , ודוחים כל הצעה להתחבר לקידמה הטכנולוגית, מוצאים את עצמם לפתע עם צורך נפשי להתמודד עם הנושא ואז הם מגלים שהם "לא כל-כך זקנים", ושעם מאמץ קטן גם הם יכולים להפיק תועלת. הניב של "בעל כרחם" הוא בלשון סגי נהור. ד. אני כשלעצמי, הצלחתי להביא אנשים מ-"הדור הישן" להשתמש במדיה, וגילו את האפשרויות הגלומות בה, ונעשו "מכורים" אני מקווה שכעת אני יותר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] אף סטאלין ראה גולגולת צפה על פני המים. אמר לה: על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון". ושלח את בני עמו לסיביר, גם כ אלה ששיחררו את רוסיה ממלתעות הנאצים. שמע: יש לי רעיון מה דעתך לכתוב ספר היסטוריה בדיוני ? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימויים והמשמעויות שנתת להם, והארוגה במסכת חייך :) [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר לא כדאי בגלל התגובה שלי: "עצוב" , להשמיץ את כל הרמה באתר. מספיק אם היית כותב: "השיר הזה הוא לא עצוב.... הוא המציאות" ואת הרמה מייחס לי כמגיב אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש השורות הראשונות שייכות לנסיך הקטן. יתר השורות פסימיות למדי. אינני יודע את גילך, אבל כדאי לך להישאר נסיך קטן, כל עוד המחשבות רצות. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את תגובותיכם וכדאי שאומר מספר מילים, אולי זה יבהיר. זהו שיר. לא מאמר, לא נאום, ולא חוות דעה פוליטית כלשהי. עצם הצורך להסביר מצביע על כך שיש פנים לכאן ולכאן. המדובר בהבט על דמויות, בפרספקטיבה היסטורית תמיד יהיו חלוקי דעות לגבי תפקידו של כל מנהיג. בשיר הזה אין הדגשה על היתרון של אחד מהם וכל קורא יכול למצוא בדברים שנאמרו בשיר את מה שתואם את השקפתו. בתולדות העמים תמיד היו כיבושים ותמיד היו מנהיגים עם חזון ומנהיגים פרגמטיים ותמיד היו זרמים פליטיים ששפטו צד זה או אחר. אפשר בשירה לתת ביטוי לדברים אלה בלי לגלוש לפוליטיקה. אני מקווה שזה מסביר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי, מי שהולך לאיבוד אחרי שלוש שורות, לא חייב להגיב. אני בכל אופן נוהג כך. אלישע [ליצירה]
תגובות