יצאנו למסע המפרך
ביום שרב ואובך
אבק כיסה את שמי התכלת.
השמש מעל ראשינו
צבעה הפך כתום.
דרכנו יחפים על השיחים
של הסירה הקוצנית.
רגלינו שקעו עמוק
בחול שעל הדיונות
עד כי נפלנו באפיסת כוחות,
על שפת הים הכחול
וקצף גליו הלבנים.
תפילה נשאנו לאמור:
"בנאות דשא ירביצני
על מי מנוחות ינהלני".
ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פואמה שלמה של שטף אופטימיות אישית בנהר של פסימיות. תשתדל להמשיך לצעוד באור שמלווה אותך, כסגולה לחיים ארוכים ושלמים. :) הערת סגנון: יותר מדיי שורות מתחילות בוו החיבור. דוגמא: "ואנחנו המשכנו ללכת לאן שרק אנחנו ידענו והם רצו שנישאר כאן והאור שטף את הרחוב והמשיך משם אל הטיילת...." לטעמי, הרצף של התרחיש בלי וו החיבור חזק ומשמעותי יותר. חוץ מזה: "יש לך את זה" תמשיך ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את תגובותיכם וכדאי שאומר מספר מילים, אולי זה יבהיר. זהו שיר. לא מאמר, לא נאום, ולא חוות דעה פוליטית כלשהי. עצם הצורך להסביר מצביע על כך שיש פנים לכאן ולכאן. המדובר בהבט על דמויות, בפרספקטיבה היסטורית תמיד יהיו חלוקי דעות לגבי תפקידו של כל מנהיג. בשיר הזה אין הדגשה על היתרון של אחד מהם וכל קורא יכול למצוא בדברים שנאמרו בשיר את מה שתואם את השקפתו. בתולדות העמים תמיד היו כיבושים ותמיד היו מנהיגים עם חזון ומנהיגים פרגמטיים ותמיד היו זרמים פליטיים ששפטו צד זה או אחר. אפשר בשירה לתת ביטוי לדברים אלה בלי לגלוש לפוליטיקה. אני מקווה שזה מסביר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימויים והמשמעויות שנתת להם, והארוגה במסכת חייך :) [ליצירה]
- [ליצירה] אף סטאלין ראה גולגולת צפה על פני המים. אמר לה: על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון". ושלח את בני עמו לסיביר, גם כ אלה ששיחררו את רוסיה ממלתעות הנאצים. שמע: יש לי רעיון מה דעתך לכתוב ספר היסטוריה בדיוני ? [ליצירה]
- [ליצירה] אלדר ידידי, אל תחפש בעד מי אני. אילו במקום לחפש בעד מי אנחנו היינו פשוט מקשיבים אולי לא היינו צריכים להיות נגד. השיר הזה מדבר על המציאות האבסורדית בה אנחנו חיים. כולנו. זו תמונת ראי שלנו. אולי זה נראה מגוחך. אותי זה מזעזע......... אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] רון היקר, אל תראה בביקורת שלי קטילה של השיר אלא רעיון לשינוי שייטיב עם השיר. הרעיון של כתיבה שלא תיקרא ברור ומוכר (ולא חביב, ראה שירי "יצירות למגירה"). נקווה שהשיר הזה יפתח את ליבה לקרוא את יצירותיך. יחד עם זאת, לעניות דעתי, יש בעייה בשיר הזה, שאולי מרתיעה גם אחרים מקריאתו: השיר הוא ארוך, ואותו רעיון חוזר על עצמו מספר פעמים, ובמידה מסוימת, נכרת בו נזיפה שבאה לביטוי במשפט החוזר: "את לא תקראי את שיריי". אם דבריי לא פגעו בך, אשמח לדון אתך בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] למשה בן אבי שלום. תודה על תגובתך לשירי "שנה טובה". האסוציציה שלך לראות את השיר כמשל מוצאת חן בעיני ואני מסכים ש-"שנה טובה" יכולה להיות מיועדת לכיוונים רבים. מקובל עליי הכוון שאתה נתת לו. האמת היא שהייתי פעם חקלאי, ואיחלתי לעובדי האדמה ברכת שמים שהם זקוקים לה מדי שנה. השלכת בברכה זו היא לציון התקופה בשנה שבה "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע" בתקווה ליבולים: "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו". מכל מקום עוררת בי מחשבה שעובדי האדמה הם משל לתקוות העם לעתיד טוב. שוב תודה ציף ציף [ליצירה]
- [ליצירה] ליצחק שלי וזיוה גל שלום, אני מתנצל שלא הגבתי על התייחסותכם המלבבת לשירי זה. הוא אכן נכתב מכל הלב על-ידי בנשמה עובד אדמה שהייתי בצעירותו. ותודה מכל הלב לתגובתכם. ציף ציף מעל הרציף (העיכוב בתשובתי היה כיוון שלאחרונה חשתי שפירסום השירים והתגובות באתר משתהה. אני שלחתי "יצירות" גם בשמות בדויים שלי והם לא פורסמו וכמובן שלא קבלתי עליהם תגובות. עיכוב זה קצת "מוציא את הרוח מהמפרשים". נקווה לשינוי). [ליצירה]
- [ליצירה] ח ז ק !!! [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, אני מצטער אם דבריי לא היו מובנים. ובכן, זו ברכת הדרך לילדה שחשבה שהיא אבודה ועתה היא החליטה להפסיק לחלום ולהכין לביבות אמיתיות. ילדה - תצלח דרכך, ממני. בלבביות אלישע [ליצירה]
תגובות