את כותבת שירים
בשפה נסתרת
במילים עבריות
במנגינה אחרת
בסולם לא מזוהה.
כל מילה שלך
פנינה.
כל שורה בשיר
משל ושנינה.
נסיתי לקרוא
מהסוף להתחלה
ולא הבנתי אף מילה.
אולי אני זר בארץ השירה
ואולי אלוהים לא חנן אותי
בהבנת הנקרא?
אולי אני סתם מבולבל
כמה חבל.......
ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש הבדל בסגנון בין תחילת השיר לסופו, נראה כאילו בהתחלה אתה מחקה אותה, ובסיום אתה נכנע ונוטש (ומותיר מאחוריך שורת נקודות ללא משפט) ודוקא בחלק השני מופיעה הפנינה - 'זר בארץ השירה'. שיר יפה. על כותבת אמיתית? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד כתוב בפשטות ומתואר ברכות. אני כל כך אוהבת את אופן כתיבתך. נהנתי לקרוא. וסתם מסקרן למי יחסת את הכתוב למישהי מיוחדת או שסתם..? אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ואסנת יקרים. ראשית תודה על המחמאות וזה באמת מחמם את לבי. שנית לשאלתכם: ייתכן ששם השיר מסגיר את כוונתי, ואני מתחמק מלענות על השאלה. נסיתי לכתוב את זה בעדינות ולהשאיר את התשובה סתומה. ייתכן שישנה מישהי באתר שתראה את השיר הזה מוקדש לה. את השורות האחרונות כתבתי, כדי לקחת על עצמי חלק מן האשם, אולי הפגם של אי ההבנה הוא של הקורא (אני) ולא של הכותב/ת. לסיכום: השיר הזה עומד בפני עצמו, בין אם הוא נראה כהקדשה או ככה סתם.... אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] "אולי אני זר בארץ השירה..." זה משפט פיוטי [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.יצירה זו יש לשמור ביומן. אם רוצים להציק למישהו, סופר או משורר ( אהוב או להיפך ), אותה אפשר לשלוח על כרטיס ברכה. היא כתובה היטב ובקיצור (לטעמי), בחוש הומור ולעומק, ואין בה שלמות ללא בן זוג שעליה היא תשתלח או משתלחת. למרות הנסתר כאן של הממוען או הממוענת, יש לי הרושם שאלישע הועלה לרמות התדר הפיוטי פה על פסגת תדר גל מבזיק וזועם במקצת ..... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, קסום ונפלא ביותר. באמת מסקרן למי/על מי זה נכתב, אבל- זה חלק מהקסם... [ליצירה]
- [ליצירה] זו שפת בין השיטין המסתתרת בין השורות ומצפה לפרשנות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מנסה להדביק אותך, וכשאני עובר על פניך אני רואה שאין תחנות ואין רכבות וכל הכרטיסים אזלו. אנחנו פה עם כל המארות, ונשארנו כדי לתקוע יתד באדמה המקוללת הזאת, ולחשוב מה נכפה עלינו ומה הבאנו על עצמנו. אנחנו דור חסר נביאים בשער. נקוה שאי פעם ההיסטוריה תחזור, אבל אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבות כנפי שחר ואמילי, וכל מה שכתבתן: "דבר דבור על אופניו" ומקובל עלי. א. אצלי גם בקורת מתקבלת בברכה כי ממנה אני לומד הכי הרבה. ב. כשכתבתי את זה, הייתי מודע שזה לא שיר ולכן קראתי לזה "קטע". זה יצא בחרוזים, אבל חרוזים לא הופכים את זה לשירה. ג. הכוונה שלי היתה לתאר סיטואציה, שאני נפגש איתה יום יום, שאנשים, שמלחתחילה מקטינים מערך עצמם (בעיקר בגלל גילם) , ודוחים כל הצעה להתחבר לקידמה הטכנולוגית, מוצאים את עצמם לפתע עם צורך נפשי להתמודד עם הנושא ואז הם מגלים שהם "לא כל-כך זקנים", ושעם מאמץ קטן גם הם יכולים להפיק תועלת. הניב של "בעל כרחם" הוא בלשון סגי נהור. ד. אני כשלעצמי, הצלחתי להביא אנשים מ-"הדור הישן" להשתמש במדיה, וגילו את האפשרויות הגלומות בה, ונעשו "מכורים" אני מקווה שכעת אני יותר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה (רצינית) הפיגור בתגובות נובע מהפיגור בפרסום היצירות. קשה להגיב על 60 יצירות שמשוחררות לפירסום ברצף אחד, אחת לשבוע. אנא הפנה את תשומת לב המערכת לעובדה זו. אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] אם מישהו היה מודד את גודל הרוע ואת גודל החמלה היה רואה כמה הרוע היה מתגמד מול החמלה. כמה הרבה חברים, רופאים, הורים, סבים, חנוונים, סתם אנשים מהישוב. העולם מלא חמלה. אבל, כותרות העיתונים והתחקירים בטלביזיה נוברים באשפות ושולפים את כל הרוע, ומגישים לנו את העיסה של הרוע, תחת הכותרת: "זכות הציבור לדעת". האם לא זכאי הציבור לדעת, על גמילות חסדים, ומתן בסתר, והתנדבות לעזרה לנזקקים, וסתם מעשים טובים. מי דואג לזכות הציבור לדעת את הטוב. אך, אולי, הרוע נובע גם מעצמינו: אנחנו אוהבים שערוריות וסקופים והתעללות ורצח במועדונים; והתקשורת מספקת את הסחורה. איך לשנות תופעה מדאיגה זו? אינני יודע ! אבל אני משתדל להסתכל גם מסביבי ולא רק לקרוא כותרות בעיתונים בעת שתית הקפה של הבוקר. אלישע (אחר) [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים אינו בשר-ודם. למי שמאמין באלוהים הוא לא ימות, ולמי שלא מאמין בו, הוא כלל לא ייוולד. לפי גישה זו אין משמעות לאמירה "אלוהים מת" אם הוא לא נולד אז הוא לא ימות ואם הוא קיים הוא ימשיך להתקיים. מי שעוסק בשאלת מותו של אלוהים, מאשר את הגישה שאלוהים הוא עניין פרטי, וכל אחד יכול להחליט לעצמו אם ומתי הוא חי או מת. [ליצירה]
- [ליצירה] ח ז ק !!! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה פסימי, למה מה? עכשיו לא טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] יש טעם לחיים. להתמודד עם זה. לעמוד בזרם המים ולדעת שלא נשטפת בזרם. להאמין שאתה מיוחד, שמי הביוב הקולחים לא יוכלו לך. ואז, לצאת אל גדת הנהר ולהקים לך "במדבר מלון אורחים" ולארח בו את כל חבריך שגם הם לא נשטפו בזרם. אני אהיה שם אתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה פלצן אמיתי. מי אתה ? מה אתה יודע על קיבוצים. באיזו זכות אתה משמיץ. איפה היית כאשר נתנו לקיבוצים שממה ואמרו להם תפריחו אותה. יש לי בבית אלבום תמונות של האדמה החרבה אליה הגעתי ואיך כעבור 10 שנים היא הפכה לגן פורח. לא אתה ופלצנים כמוך הזיעו בשביל כך והסתפקו בחדר בצריף של 12 מטר מרובע במשך 10 שנים רק כדי להגשים את הפרחת השממה, באמונה שלמה בזמן שאתה זכית לקבל סל-קליטה. לא "ידידי היקר" לא תדרוך עליי ותירק בפניי. ניפגש באדמת המולדת שהקציב לכולנו הקדוש ברוך הוא, 6 אמות וזרת, שם נהיה כולנו שווים. בשבילי חצית קו אדום יבוא יום ואתחיל ללכלך עליך חצוף שכמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] א ד י ר !!!! [ליצירה]
תגובות