כל עוד אנו משלבים ידינו
עורקיי מתמלאים
מהפלגים שבתוכך
וורידיי מזרימים לקרבך
את דמי שלי
ואנחנו כלים שלובים
כמו כלי אחד.
ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אלוהים אינו בשר-ודם. למי שמאמין באלוהים הוא לא ימות, ולמי שלא מאמין בו, הוא כלל לא ייוולד. לפי גישה זו אין משמעות לאמירה "אלוהים מת" אם הוא לא נולד אז הוא לא ימות ואם הוא קיים הוא ימשיך להתקיים. מי שעוסק בשאלת מותו של אלוהים, מאשר את הגישה שאלוהים הוא עניין פרטי, וכל אחד יכול להחליט לעצמו אם ומתי הוא חי או מת. [ליצירה]
- [ליצירה] אם מישהו היה מודד את גודל הרוע ואת גודל החמלה היה רואה כמה הרוע היה מתגמד מול החמלה. כמה הרבה חברים, רופאים, הורים, סבים, חנוונים, סתם אנשים מהישוב. העולם מלא חמלה. אבל, כותרות העיתונים והתחקירים בטלביזיה נוברים באשפות ושולפים את כל הרוע, ומגישים לנו את העיסה של הרוע, תחת הכותרת: "זכות הציבור לדעת". האם לא זכאי הציבור לדעת, על גמילות חסדים, ומתן בסתר, והתנדבות לעזרה לנזקקים, וסתם מעשים טובים. מי דואג לזכות הציבור לדעת את הטוב. אך, אולי, הרוע נובע גם מעצמינו: אנחנו אוהבים שערוריות וסקופים והתעללות ורצח במועדונים; והתקשורת מספקת את הסחורה. איך לשנות תופעה מדאיגה זו? אינני יודע ! אבל אני משתדל להסתכל גם מסביבי ולא רק לקרוא כותרות בעיתונים בעת שתית הקפה של הבוקר. אלישע (אחר) [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי ! כולכם מ ז ד ה מ י ם ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] לכל העמים אותן זכויות. גם הזכות לא להכיר בזכות קיומו של עם אחר ?!?. האם לדעתך אפשר באופן דמוקרטי להחליט על דיקטטורה ?!?. אילו למדת קצת לוגיקה והיית מתעמק קצת בפרדוקסים היית מבין שכל "שיר" שלך הוא פרדוקס - מכיל סתירה מעצם הגדרתו. יש הרבה משוררים שכותבים שירי מחאה, אבל יש הגיון במחאה שלהם. אתה אומר: "אני חי בארץ הזאת. לכל האנשים בארץ הזאת אין זכות לחיות בארץ הזאת. (הם באו לכאן בתור ציונים והציונות היא מוקצית") זה פרדוקס. מעניין: מישהו אילץ אותך לחיות פה ? מי העלה אותך לכאן (אה, הבנתי: ההסתדרות הציונית). אז תמשיך להעלות גירה מאכילת קיבתך. סחתיין [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט הסטרי: "אבל את קרטגו צריך להשמיד" - קטו אופפפפף כמה זה משעמם. אם אתה רוצה להיות נואם מוכשר, תעשה מה שעשה דמוסטנס: תמלא את פיך מים ורוץ לאורך החוף ותנסה בקולך להתגבר על רעש הגלים. אבל תשתדל לעשות את זה מהר, כי אמניג'אד מחכה בפינה לשלוח פצצה שתהרוס את ישראל ואת פלסטין ואותך ואותי ורק דמוקרטיה נוסח טהרן ובן-לאדן תשלוט בעולם. מה שנקרא: "דֶמוֹקְרַטִיָה-עַמיִ יֶה". איך זה ייראה ? אתה. אני, יהודים, מוסלמים, נוצרים, הינדים וסתם אתיאיסטים לא יראו. אולי הדינוזאורים יקומו לתחיה. אגב שמעתי על פרוייקט שמתכננים: במקום פצצת מימן, יגררו את כדור הארץ לכיוון השמש, שהרי היא פצצת מימן אחת גדולה. אגב, גם כל האמת תיכלה עם הפיצוץ הגרעיני שישמיד את כל המזרח התיכון וישחרר את פלסטין מידי היהודים. להתראות באלסקה [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי הנהג ער? ואולי הנהג חושב שזה לא הסוף? ואולי בקצה הדרך יש רק מחסום? ואולי יש ש.ג. שֶיָרִים את המחסום כשהמכונית תתקרב? ואולי המכונית בעצמה יכולה לפרוץ את המחסום? כולנו נוסעים במכונית. היא נוסעת כבר מאה שנה. לא התקינו לה בלמים. רבים נפלו ממנה והתרסקו. בלי נהג המכונית תאבד שליטה וכולנו נתרסק. עדיף להמשיך בדרך ולפרוץ את המחסום, מאשר להדרדר לתהום. תחזיקי חזק, תעצמי עיניים ותתפללי באמונה שלמה. [ליצירה]
- [ליצירה] ח ז ק !!! [ליצירה]
- [ליצירה] ישי, סלח על הבוטות שלי, אבל אני רוצה להוסיף עוד בית לשיר כדי שיהיה מאוזן: "פעם כשהיה לנו הצידוק לגרש ערבי מביתו ולהתיישב במקומו היתה לנו מספיק שחצנות". נכון שהם גרמו זאת לעצמם אבל הם קיימים ולא נוכל להתעלם מהם אפילו אם הם צריכים להתחלק איתנו ב-:ארץ המובטחת". אינני אוהב נוסטלגיה, כי היא לוקחת אל אותי למחוזות שרצוי לשכוח, הייתי שם עוד לפני שהדור הקודם לך היה. אני רוצה להתחיל דף חדש. [ליצירה]
- [ליצירה] קח את הדברים שלי לא כביקורת או נזיפה. הדברים שלי נאמרים מתוך תחושה של אי נוחות לאור תיאור של סיטואציה כזו. יצירה אינה חייבת להיות מציאות. היא יכולה להיות תחושה, מחשבה, רגש, חלום. אבל אם זו מציאות, אז כל הכבוד לחשיפה. זוהי חשיפה במיטבה, קראתי את יצירתך כדבריך: "מזועזע, מבולבל ומיוזע. משהו היה מאוד לא בסדר". רבים חווו את זה, ונשארה להם צלקת . "משהו כאן לא בסדר". אבל אם היא קיימת במציאות, זכותה לדעת שככה אתה מרגיש כלפיה - ישירות, לא רק באתר יצירה. בשביל זה למדנו לדבר.... (ובעצם, אולי היא יודעת וככה טוב לה ?) [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מצוינת. היקום נברא בצלמו, בני-אדם - לא כולם..... [ליצירה]
