כל עוד אנו משלבים ידינו
עורקיי מתמלאים
מהפלגים שבתוכך
וורידיי מזרימים לקרבך
את דמי שלי
ואנחנו כלים שלובים
כמו כלי אחד.
ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רון היקר, אל תראה בביקורת שלי קטילה של השיר אלא רעיון לשינוי שייטיב עם השיר. הרעיון של כתיבה שלא תיקרא ברור ומוכר (ולא חביב, ראה שירי "יצירות למגירה"). נקווה שהשיר הזה יפתח את ליבה לקרוא את יצירותיך. יחד עם זאת, לעניות דעתי, יש בעייה בשיר הזה, שאולי מרתיעה גם אחרים מקריאתו: השיר הוא ארוך, ואותו רעיון חוזר על עצמו מספר פעמים, ובמידה מסוימת, נכרת בו נזיפה שבאה לביטוי במשפט החוזר: "את לא תקראי את שיריי". אם דבריי לא פגעו בך, אשמח לדון אתך בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט הסטרי: "אבל את קרטגו צריך להשמיד" - קטו אופפפפף כמה זה משעמם. אם אתה רוצה להיות נואם מוכשר, תעשה מה שעשה דמוסטנס: תמלא את פיך מים ורוץ לאורך החוף ותנסה בקולך להתגבר על רעש הגלים. אבל תשתדל לעשות את זה מהר, כי אמניג'אד מחכה בפינה לשלוח פצצה שתהרוס את ישראל ואת פלסטין ואותך ואותי ורק דמוקרטיה נוסח טהרן ובן-לאדן תשלוט בעולם. מה שנקרא: "דֶמוֹקְרַטִיָה-עַמיִ יֶה". איך זה ייראה ? אתה. אני, יהודים, מוסלמים, נוצרים, הינדים וסתם אתיאיסטים לא יראו. אולי הדינוזאורים יקומו לתחיה. אגב שמעתי על פרוייקט שמתכננים: במקום פצצת מימן, יגררו את כדור הארץ לכיוון השמש, שהרי היא פצצת מימן אחת גדולה. אגב, גם כל האמת תיכלה עם הפיצוץ הגרעיני שישמיד את כל המזרח התיכון וישחרר את פלסטין מידי היהודים. להתראות באלסקה [ליצירה]
- [ליצירה] אילו היו לך אוזנים, הייתי אומר לך בפשטות: א ל ה ד ב ר י ה ס ת ה אבל אין לך אוזניים יש לך רק פה גדול. לכן אתה ממשיך לטחון ולירוק לכל עבר, ואפילו לא מתייחס לאנשים שעדיין לא נמאס להם להגיב לארס שמפיקים "שיריך". אני מעריץ את עורכי האתר שעדיין מרשים לעצמם לפרסם את כל דברי הבלע שלך. אני במקומם הייתי מסביר לך שאתר יצירה איננו במה להסתה. אבל אתה בין כה וכה לא תשמע, והדרך היחידה היא לסתום לך את הפה ולהעיף אותך מהאתר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימויים והמשמעויות שנתת להם, והארוגה במסכת חייך :) [ליצירה]
- [ליצירה] רהוט ועצוב, ואני מקווה שזה רק שיר ולא ארוע מדאיג. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים אינו בשר-ודם. למי שמאמין באלוהים הוא לא ימות, ולמי שלא מאמין בו, הוא כלל לא ייוולד. לפי גישה זו אין משמעות לאמירה "אלוהים מת" אם הוא לא נולד אז הוא לא ימות ואם הוא קיים הוא ימשיך להתקיים. מי שעוסק בשאלת מותו של אלוהים, מאשר את הגישה שאלוהים הוא עניין פרטי, וכל אחד יכול להחליט לעצמו אם ומתי הוא חי או מת. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את תגובותיכם וכדאי שאומר מספר מילים, אולי זה יבהיר. זהו שיר. לא מאמר, לא נאום, ולא חוות דעה פוליטית כלשהי. עצם הצורך להסביר מצביע על כך שיש פנים לכאן ולכאן. המדובר בהבט על דמויות, בפרספקטיבה היסטורית תמיד יהיו חלוקי דעות לגבי תפקידו של כל מנהיג. בשיר הזה אין הדגשה על היתרון של אחד מהם וכל קורא יכול למצוא בדברים שנאמרו בשיר את מה שתואם את השקפתו. בתולדות העמים תמיד היו כיבושים ותמיד היו מנהיגים עם חזון ומנהיגים פרגמטיים ותמיד היו זרמים פליטיים ששפטו צד זה או אחר. אפשר בשירה לתת ביטוי לדברים אלה בלי לגלוש לפוליטיקה. אני מקווה שזה מסביר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ליצחק שלי וזיוה גל שלום, אני מתנצל שלא הגבתי על התייחסותכם המלבבת לשירי זה. הוא אכן נכתב מכל הלב על-ידי בנשמה עובד אדמה שהייתי בצעירותו. ותודה מכל הלב לתגובתכם. ציף ציף מעל הרציף (העיכוב בתשובתי היה כיוון שלאחרונה חשתי שפירסום השירים והתגובות באתר משתהה. אני שלחתי "יצירות" גם בשמות בדויים שלי והם לא פורסמו וכמובן שלא קבלתי עליהם תגובות. עיכוב זה קצת "מוציא את הרוח מהמפרשים". נקווה לשינוי). [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה (רצינית) הפיגור בתגובות נובע מהפיגור בפרסום היצירות. קשה להגיב על 60 יצירות שמשוחררות לפירסום ברצף אחד, אחת לשבוע. אנא הפנה את תשומת לב המערכת לעובדה זו. אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] אם מישהו היה מודד את גודל הרוע ואת גודל החמלה היה רואה כמה הרוע היה מתגמד מול החמלה. כמה הרבה חברים, רופאים, הורים, סבים, חנוונים, סתם אנשים מהישוב. העולם מלא חמלה. אבל, כותרות העיתונים והתחקירים בטלביזיה נוברים באשפות ושולפים את כל הרוע, ומגישים לנו את העיסה של הרוע, תחת הכותרת: "זכות הציבור לדעת". האם לא זכאי הציבור לדעת, על גמילות חסדים, ומתן בסתר, והתנדבות לעזרה לנזקקים, וסתם מעשים טובים. מי דואג לזכות הציבור לדעת את הטוב. אך, אולי, הרוע נובע גם מעצמינו: אנחנו אוהבים שערוריות וסקופים והתעללות ורצח במועדונים; והתקשורת מספקת את הסחורה. איך לשנות תופעה מדאיגה זו? אינני יודע ! אבל אני משתדל להסתכל גם מסביבי ולא רק לקרוא כותרות בעיתונים בעת שתית הקפה של הבוקר. אלישע (אחר) [ליצירה]
