מוצא שקול כמבוא.
ברכה על הרעה כעל הטובה.
יאר ה' פניו אליך כחושך מתחת הטלית.
עלייה לתורה כירידה לפני התיבה.
על הר בפארן שבעים זקנים;
מעלים בקודש ולא מורידים.
[ליצירה]
משוררים
הם אנשים קטנים מאד.
הדרך שלהם תמיד נגמרת כאן
והיחילות שלהם תמיד קיימת
[כל המשוררים מחכים למשהו].
משוררים תמיד בוכים כשקל,
וככל שקשה, השירים שלהם נהיים יותר קטנים.
הם מצטנפים בתוך עצמם
ומחכים שזה יקרה.
משוררים
הם אנשים
מאד
קטנים.
תגובות