יש אנשים קשים, חסרי רגשות.
חיוכם רחב מאוד,
אך בעיניהם מבט קשה.
הם בוכים, משתתפים בצערם של אחרים,
אך עיניהם יבשות, כמו מקורות מים בשנת בצורת.
ליבם-לב אבן.
אדישים לכאב אחרים.
וכשימותו-אף אחד-אולי מלבד בניהם-לא ילך אחר ארונם.
יש אנשים שאני אוהבת.
חיוכם רחב-
ועיניהם מאירות.
הם בוכים משתתפים בצער אחרים,
ועיניהם-כמעיין שופע.
ליבם-רך כחמאה.
לא יכולים לעמוד מול כאב.
במאמצם לעזור-ישכנעו אבן-אם תוכל לעשות משהו.
וכשימותו-נהר אדיר יזרום אחרי ארונם.
אז אנא, היו שייכים לקבוצה השנייה,
העניקו מתוככם-לא תפסידו.
ויזכרו אתכם לעד.
(ניסן תשס"ה)
