יש אנשים שאומרים ששלווה בשבילם

זה לראות את הילד חוזר שמח מיומו הראשון בגן.

יש אנשים שבשבילם שלווה

זה לראות את הנכדים משחקים על ברכיהם.

יש אנשים שבשבילם שלווה

זה ללכת בין עצי היער,בין השקט וצפצוף הציפורים.

יש כאלו שבשבילם

זה למות בשקט בגיל מאה ועשרים.

ובשבילי...

זה למות מפציעה שקיבלתי בשדה הקרב ,

ולדעת שעשיתי ככול יכולתי וניצחנו.

כשאהובי עומדים מעל מיטתי

ובעיניהם זוהרות דמעות הפרדה

ולהתרחק מהם לאט לאט,אל תוך הערפל,

ולהגיע לעולם שכולו טוב.

 

(ניסן תשס"ד)