[ליצירה]
גליה, הבית האחרון נוגע מ-א-ד, ובמיוחד:
"כי די לנר אשר הודלק בתוך הבית פנימה" - די אם הדלקנו את האור הפנימי שבנו, ואנו מודעים אליו, זה כבר יקרין הלאה.
יפה
אור ודרור
כּנרת
[ליצירה]
מאמא זה נהדר. כרגיל.. מהלב לדפי האינטרנט
אימא את משהו משהו כל הכבוד. אני גאה בך..
(למרות שלפי דעתי זה טיפונת ארוך אבל לא יותר מדי)
כמו שאת מכירה אותי אני לא אוהב להיות בנסיעה.. אני רק עולה ואני צריך פיפי.. מזל שזה רכבת ויש שירותים.. מקווה שזה כמו הרכבות של פעם.. שיש גם מיטות כי אני כבר ממש עייף..
[ליצירה]
מסכימה עם תמי- קצת קשה להבין את הכוונה, אבל מרגישים את העוצמה בשיר, במיוחד מפני שהוא קצר כל כך. האלם מדגיש את הצעקה.
יש משהו מזעזע בהצהרה הכאילו שלווה ומשלימה עם גורלה: "אם קרבן אזי קרבן אהיה לך".
[ליצירה]
יש לך זכות יתר לטבוע בחלב של הבוקר ובתקווה שהוא יהיה מקולקל כיאה לשיר המוקרץ הזה.
[ליצירה]
[ליצירה]
גליה חמודונת אין לי מושג מספיק על מנת להבין
באם זה שיר, אף כי נראה לי שכן.
לגבי התוכן מסכים עם כל מילה.
זה טוב כתוב יפה ועונה למשאלות לבי.
כולי הזדהות איתך.
תודה על יצירה נפלאה בעיני:
חיים
[ליצירה]
בס"ד
האמת- זה שיר מאוד מבולבל ולכן גם מבלבל.
אבל יש בו משהו. קרם הגנה- זה טוב. יש לא מעט רוח ובאבק בשירים שלך שמת לב?
זה טוב, זה תנועה, זה מרקם, ריחות.
לפרוק כל עול בחרדת השמיים- באמת נשמע לי מדוייק.
מעניין איך אתה כותב- במהירות או לאט, הרבה מחיקות? עד כמה מתבהר לך על מה השיר
[ליצירה]
[ליצירה]
מצויין! מדוייק! איך לא פוגעים בדבר ההוא, איך מצניעים אותו שלא ינמס.
[ליצירה]
השורות האחרונות ממש מצויינות. התחושה מובנת. כל פעם כמעט נראה לי שבהתחלה אתה זורק מילים בלי חשבון, ואז בהמשך זה פתאום נכנס ליופי של פוקוס. אולי תתחיל את השיר מהסוף, הא? תכתוב מלמטה למעלה? סתם
[ליצירה]
בס"ד
יש עליך, והריבה המעוטפת ברדידה (משיר השירים) משוטטת ומקשיבה מתוך נשמתה, ויחד איתה עוד רבים שכבר שומעים..לא בטוח שצריך אירוניה, אגב, למרות שזה כתוב בצורה נורא משעשעת. אל תגיב החוצה אל ה"מורינו ורבותינו" אלא פנימה, רק פנימה. שם המפגש. זו דרכה של הגאולה האחרונה- מבפנים החוצה ומן הפרטים אל הכלל. לכן שום ממסד ושום התבוננות חיצונית לא יוכלו לה וינסו להתכחש לה מרוב פחד.
[ליצירה]
בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.