[ליצירה]
השורות האחרונות ממש מצויינות. התחושה מובנת. כל פעם כמעט נראה לי שבהתחלה אתה זורק מילים בלי חשבון, ואז בהמשך זה פתאום נכנס ליופי של פוקוס. אולי תתחיל את השיר מהסוף, הא? תכתוב מלמטה למעלה? סתם
[ליצירה]
איתך בבכי, בזכרונות. והלידה- כמה שהיא כואבת. שכן ה' רוצה לתת יותר עכשו. ותרי, תני להתכווצויות לדחוף אותך קדימה, אל ארץ ישראל יותר פנימית, יותר שלמה.
[ליצירה]
גרושה בזכות עצמה
מצחיק, אני מקווה שאת צוחקת באמת, כי זה בדיוק העניין- צריך לצחוק ולשרוד ולהאמין שזה רצון ה' ולק'בל את הדין ולקוות שיום אחד תבשילי לקשר אנושי. ויש המון אהבות שמחכות בחוץ להיאהב מלבד אהבסת גבר, והחשובה שבהן היא אהבת ה'. יש דבר כזה, אני מעידה.
תגובות