בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.
[ליצירה]
בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.
[ליצירה]
קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן".
הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד.
[ליצירה]
החשיפה לשמש היא במובן כפול- החמרה של ה"מחלה" (הרי שהייה ממושכת בשמש גורמת לסרטן), ובמובן הקיטשי יותר של "להראות את האור"-הדרך הנכונה..
ו..תודה :-)
תגובות