אין לי "שמן של מוסך" (כמו שאח שלי אומר) אם את כותבת את זה באמת ובתמים עלייך, אני יוצאת (לצערי הרב) מנקודת מבט שכן....
במילים אחרות- הכבשה השחורה....
קשה להודות בזה, אבל לפחות עשית זאת בדרך הכתיבה, כי גם הכתיבה יכולה להעביר צמרמורת לפעמים...
תודה ששיתפת אותנו במשפט היפה והכואב הזה...
ליתוש.
אם להמשיך את המשל:
לא נעים להיות שן חסרה, אבל על השן החסרה מוצב הכתר.
(זה כמובן מגיע אחרי צילומים, וניתוח, ושתל ועריכת תבנית גבס וכן הלאה... לכל שלב אפשר למצוא גם נמשל. אבל בסוף הכתר הרבה יותר מבריק וישר מהשיניים האמיתיות. אבל, כמובן, הוא מלאכותי. וגם מלכותי. המשל עוד ארוך אבל מוסר ההשכל הוא ששן חסרה תמיד תבלוט בתמונה המשפחתית.)
[ליצירה]
אין לי "שמן של מוסך" (כמו שאח שלי אומר) אם את כותבת את זה באמת ובתמים עלייך, אני יוצאת (לצערי הרב) מנקודת מבט שכן....
במילים אחרות- הכבשה השחורה....
קשה להודות בזה, אבל לפחות עשית זאת בדרך הכתיבה, כי גם הכתיבה יכולה להעביר צמרמורת לפעמים...
תודה ששיתפת אותנו במשפט היפה והכואב הזה...
ליתוש.
[ליצירה]
אם להמשיך את המשל:
לא נעים להיות שן חסרה, אבל על השן החסרה מוצב הכתר.
(זה כמובן מגיע אחרי צילומים, וניתוח, ושתל ועריכת תבנית גבס וכן הלאה... לכל שלב אפשר למצוא גם נמשל. אבל בסוף הכתר הרבה יותר מבריק וישר מהשיניים האמיתיות. אבל, כמובן, הוא מלאכותי. וגם מלכותי. המשל עוד ארוך אבל מוסר ההשכל הוא ששן חסרה תמיד תבלוט בתמונה המשפחתית.)
[ליצירה]
השורות האחרונות ממש מצויינות. התחושה מובנת. כל פעם כמעט נראה לי שבהתחלה אתה זורק מילים בלי חשבון, ואז בהמשך זה פתאום נכנס ליופי של פוקוס. אולי תתחיל את השיר מהסוף, הא? תכתוב מלמטה למעלה? סתם
[ליצירה]
בס"ד
יש עליך, והריבה המעוטפת ברדידה (משיר השירים) משוטטת ומקשיבה מתוך נשמתה, ויחד איתה עוד רבים שכבר שומעים..לא בטוח שצריך אירוניה, אגב, למרות שזה כתוב בצורה נורא משעשעת. אל תגיב החוצה אל ה"מורינו ורבותינו" אלא פנימה, רק פנימה. שם המפגש. זו דרכה של הגאולה האחרונה- מבפנים החוצה ומן הפרטים אל הכלל. לכן שום ממסד ושום התבוננות חיצונית לא יוכלו לה וינסו להתכחש לה מרוב פחד.
תגובות