[ליצירה]
אוי.
עד כמה זה אוטו ביוגרפי? מה לעשות, אני אמא גרושה ויש לי בן גרוש, אז קשה שלא להידרך מול שיר כזה
אבל בשבוע הבא הוא מתחתן שוב, עם ילדה נהדרת.
באמת, זה יגמר בטוב.
זבל רוחני שכמוני- זאת אמירה שירית חזקה אם תשאל אותי. הקורא קופץ מכסאו פ]חות או יותר וזה בכלל לא רע..
[ליצירה]
תגיד, איתמר, נראה לך שהקב"ה שמח ונהנה מעבודת ה' שלך? ואם זה לא בשביל לעבוד אותו אז תרחם עליך ועליו וקח מהר את הרגלים משם, וחפש מקום שבו תהיה 100% אתה, ושמח! כי הוא המארח בעולם הזה והוא לא אוהב שהאורחים אומללים!
[ליצירה]
השורות האחרונות ממש מצויינות. התחושה מובנת. כל פעם כמעט נראה לי שבהתחלה אתה זורק מילים בלי חשבון, ואז בהמשך זה פתאום נכנס ליופי של פוקוס. אולי תתחיל את השיר מהסוף, הא? תכתוב מלמטה למעלה? סתם
[ליצירה]
בס"ד הוא בוחר בנו כל הזמן, ובוחר את צבעינו. צריך רק להסכים להיות חסרי צבע, כלומניקים שקופים, אפסים מאופסים, בועות סבון -כדי לקבל כל מה שהוא יתן.
[ליצירה]
בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.