[ליצירה]
בס"ד זה כל כך נכון וכן. הייתי שם כמגורשת, אחרי 21 שנות חיים שם (תמיד קצת זרה, קצת מהצד) ועכשו אני במקום אחר שבו הוא הניח אותי, ודרך ארוכה זה עונש ושאף אחד לא יספר לנו סיפורים. אנחנו צריכים להקשיב למה שיש לו לתת לנו בהוויה החדשה הזו. חייבים להתבגר באמת, כלומר להתבטל. את משהו את.
[ליצירה]
השיר יוצר תמונה מושלמת ויש בו גם הפתעה ואפילו הומור, ואולי היכולת לראות עצמך מבחוץ, ולגחך קצת, הצילה אותך מהים הרגשי של עצמך. אפשרה לך, לפנים שלך, להיות האופק, התקווה. הבנתי נכון?
[ליצירה]
השורות האחרונות ממש מצויינות. התחושה מובנת. כל פעם כמעט נראה לי שבהתחלה אתה זורק מילים בלי חשבון, ואז בהמשך זה פתאום נכנס ליופי של פוקוס. אולי תתחיל את השיר מהסוף, הא? תכתוב מלמטה למעלה? סתם
[ליצירה]
את חמודה ומקורית מאוד והחצי השני כביכול הוא קודם כל ולפני הכל הקב"ה. תשמעי מאשה מבוגרת ומנוסה שאהבו אותה רע. זה הוא שנוגע פתאום בקצה מסרגה בעצב (עצב!) החשוף, רומז שתרגישי בחסרונה של נשמתך, החסרון שנברא כדי שתפני אליו,אחרי שתנקי את הקישון- בעזרת השם.