מסכימה עם תמי- קצת קשה להבין את הכוונה, אבל מרגישים את העוצמה בשיר, במיוחד מפני שהוא קצר כל כך. האלם מדגיש את הצעקה.
יש משהו מזעזע בהצהרה הכאילו שלווה ומשלימה עם גורלה: "אם קרבן אזי קרבן אהיה לך".
[ליצירה]
מסכימה עם תמי- קצת קשה להבין את הכוונה, אבל מרגישים את העוצמה בשיר, במיוחד מפני שהוא קצר כל כך. האלם מדגיש את הצעקה.
יש משהו מזעזע בהצהרה הכאילו שלווה ומשלימה עם גורלה: "אם קרבן אזי קרבן אהיה לך".
[ליצירה]
בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.
[ליצירה]
בס"ד זה כל כך נכון וכן. הייתי שם כמגורשת, אחרי 21 שנות חיים שם (תמיד קצת זרה, קצת מהצד) ועכשו אני במקום אחר שבו הוא הניח אותי, ודרך ארוכה זה עונש ושאף אחד לא יספר לנו סיפורים. אנחנו צריכים להקשיב למה שיש לו לתת לנו בהוויה החדשה הזו. חייבים להתבגר באמת, כלומר להתבטל. את משהו את.
[ליצירה]
את חמודה ומקורית מאוד והחצי השני כביכול הוא קודם כל ולפני הכל הקב"ה. תשמעי מאשה מבוגרת ומנוסה שאהבו אותה רע. זה הוא שנוגע פתאום בקצה מסרגה בעצב (עצב!) החשוף, רומז שתרגישי בחסרונה של נשמתך, החסרון שנברא כדי שתפני אליו,אחרי שתנקי את הקישון- בעזרת השם.
[ליצירה]
בס"ד חוף שלי
ציירת תמונה כל כך מוחשית וכל כך זכורה. השברים שבאים והולכים עם הגלים. הנצנוצים והחמימות והצלילות והכאבים שהים אוסף ופיסות השברים מן העבר שהוא מטיל שוב לרגלינו... את לא שם אבל זה בתוכך וזה יחזור, המקום ההוא, כמו שהשברים חזרו..
תגובות