[ליצירה]
"עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת,
בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד
רקדנו על סיפון הצוללת,
למנגינת ההרס העצמי."
יש בזה חרוזים, והמשקל די סביר, אבל רק סביר.
למשל, "בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד" ו"למנגינת ההרס העצמי" פשוט לא הולכים טוב. כי, נגיד, חסרות במשפט האחרון כמה הברות שיחברו אותו לגמרי עם השורה השניה.