[ליצירה]
"עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת,
בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד
רקדנו על סיפון הצוללת,
למנגינת ההרס העצמי."
יש בזה חרוזים, והמשקל די סביר, אבל רק סביר.
למשל, "בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד" ו"למנגינת ההרס העצמי" פשוט לא הולכים טוב. כי, נגיד, חסרות במשפט האחרון כמה הברות שיחברו אותו לגמרי עם השורה השניה.
[ליצירה]
הוא אמר לה שהיא מלאך. ולמלאכים יש כנפיים, אז הוא תהה למה לה אין.
היא טהורה כי ככה הוא אמר לה, והיא מאמינה כי גם היא לא חושבת באופן הגיוני במיוחד.
ובסוף אין לה כנפיים, כי במקום לגן עדן היא מגיעה לגהינום, ושם אין כנפיים, רק כאב.
[ליצירה]
בסדר, אז לקומקום שלך יש סבתא. הסבתא של הקומקום שלי מתה משפעת העופות. הוא נורא רגיש לזה. במשך כל השבעה יחד עם הטוסטר והמיקרוגל, הוא לא הפסיק לבכות.