[ליצירה]
"עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת,
בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד
רקדנו על סיפון הצוללת,
למנגינת ההרס העצמי."
יש בזה חרוזים, והמשקל די סביר, אבל רק סביר.
למשל, "בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד" ו"למנגינת ההרס העצמי" פשוט לא הולכים טוב. כי, נגיד, חסרות במשפט האחרון כמה הברות שיחברו אותו לגמרי עם השורה השניה.
[ליצירה]
תודה על ההערות.
אבל ה"התחיל ואז הפסיק", פה מדובר על הצפצוף, שהיה הדבר היחיד שעליו היה מדובר באותו רגע. אבל אם יש שם שגיאה תחבירית אני אמצא אותה איפשהו ואתקן.
(והקטעים של האנגלית בעברית, זה כאילו... לא יודעת להסביר, כמו ששומעים מישהו שמדבר אנגלית במבטא ישראלי מחריד ורק אז קולטים כמה שזה נשמע רע.)
לקחתי בחשבון.
(ד"א, הרעיון פשוט היה מצליל של טלפון ששמעתי בלי קשר, וחשבתי שאולי זאת הדיבורית של אלוהים.)
[ליצירה]
הוא אמר לה שהיא מלאך. ולמלאכים יש כנפיים, אז הוא תהה למה לה אין.
היא טהורה כי ככה הוא אמר לה, והיא מאמינה כי גם היא לא חושבת באופן הגיוני במיוחד.
ובסוף אין לה כנפיים, כי במקום לגן עדן היא מגיעה לגהינום, ושם אין כנפיים, רק כאב.
[ליצירה]
הדס,
החלב היה לשתי מטרות: להבהיר למקרה שהסיפור לא מספיק ברור, ולסיים אותו.
(כבר אמרו לי שהיה אפשר לעשות יותר, אבל זה לא סיפור ממש, זה רק דבר קצר כזה שאין לו מטרה. אם הייתי מנסה לפתח את זה הייתי צריכה למצוא מטרה שתתאים לסיפור גדול יותר, אבל זה רעיון קטן שאי אפשר להלביש על הרבה יותר מזה, למרבה הצער.)