לכלוך. טינופת, זוהמה, גועל.

טמאה.

אני מרגישה את התנועות שלי קשות ומגושמות לעומת שלה, מרגישה את פני מעוותים לעומת פניה ואת לבי מלא בזוהמה ובגועל לעומת כל מהותה.

מישהו, אולי אלוהים ואולי אחר, נתן לה יופי בלתי אנושי, והיא נראית כל כך טהורה בתנועות החתול החלקות שלה וקשה לי להביט בה מבלי לשנוא את עצמי.

ידי רועדות כשאני מביטה בה. היא לא רועדת. חזקה יותר. גמישה. כל תנועה קטנה של היד מדוייק, חלקה, בדיוק במקום. אין בה פגם אחד.

ועל הזרוע שלי מתפשט כתם שחור. נראה כמו חבורות ואבק. כעין מחלה, נגע עור מתפשט. נגע שכבר כילה עד תם כל כוונה טובה שהייתה בי וכל שמץ של יופי או רוך, וכל מה שנשאר הוא כתם שחור, כתם שחור המתפשט במעלה הזרוע עד כתף חשופה ועד צוואר שמוט, חודר דרך הבשר ומכסה את כל עצמותיי בזוהמה. במחלה. כתם, נגע עור מתפשט. נגע.