רק הלכתי בעיר, ליד הגלידריה שם, איפה שמוכרים את הגלידות הטעימות האלה עם הטעמים המוזרים שאין בשום מקום אחר. אני אוהב את המקום הזה, הוא מעורר אצלי זכרונות חזקים מהילדות.

וחוץ מזה, אני אוהב את הגלידה שלהם. הם היחידים שמוכרים גלידה בטעם תפוז שבאמת שווה משהו.

בכל אופן, הלכתי לשם, קניתי גלידה, ושניה לפני שהגעתי, מטר אחד משם, ראיתי אותה.

הכי יפה בעולם. נשבע לכם, בחיים שלי לא ראיתי מישהי יותר יפה.

היה לה שיער ארוך וגולש, בצבע אדום-חום, שהתעגל על הגב החשוף שלה, ונשר על הפנים. היו לה פנים קטנים ועדינים, עם שפתיים מחייכות ועיניים נוצצות בצבע דבש שחייכו איתן. העור שלה היה בהיר וחלק, והוא נראה כאילו הוא מחזיר את אור השמש. השמלה שלה, שהייתה אדומה משובצת, הייתה קטנטנה, והגיעה עד מעל הברכיים. והיו לה כתפיות מצטלבות כאלה, שכל אחת מהן מונחת באלכסון על אחת הכתפיים העגולות שלה.

פשוט לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה. היופי שלה בלט כל כך שכבר לא ראיתי את הרחוב, אלא רק אותה, עומדת ליד הדלפק של הגלידריה ונשענת קדימה.

באותו רגע, ידעתי שאני בחיים לא אשכח את המראה הזה. ידעתי שלאן שלא אלך אני אראה את הדמות העדינה הזאת, נשענת מול המוכר החייכני עם הגביע ביד, עם החיוך המתוק הזה על הפנים שלה.

נזכרתי במשהו שחבר שלי כל הזמן היה אומר לי, "אם אתה רוצה שילך לך עם בנות, אתה חייב להראות להן מה יש לך להציע." זה לא משפט חכם במיוחד, או מקורי או משהו, אבל באותו רגע ידעתי שאני חייב. חייב להגיד לה שלום, להחמיא לה על השמלה או משהו כזה. אבל אף פעם לא ידעתי איך, נו, "מתחילים". הפעם האחרונה שבה ניסיתי להתחיל עם מישהי נגמרה בצחקוקים מטורפים שלה עם החברות שישבו לידה.

ניסיתי לחשוב מהר, כי ראיתי איך היא מצביעה באצבע מתוחה על הגלידה שהיא רוצה, ושאם אני לא אומר לה משהו עכשיו היא פשוט תלך ולא יהיה לי סיכוי למצוא אותה יותר בחיים.

אני אגיד לה שיש לה עיניים יפות. זה תמיד עובד. על כל אחד. כל אחד בעולם, רק תגיד להן שיש להן עיניים יפות והן אוטומטית יחבבו אותך קצת יותר.

את המטר שנשאר לי עד שם עשיתי כמעט בריצה, בלי לרגע אחד לעצור ולחשוב "מה לעזאזל אני עושה?!". ממש זינקתי אליה, נחתתי לידה, ופתחתי את הפה להגיד את הטקסט שלי.

למרבה המזל, נזכרתי שיש דרך יותר טובה. רכנתי אליה, חייכתי ושאלתי: "אהה.. אני יכול לקנות לך גלידה?"

בבת אחת נעלם החיוך שלה. אמא שלה התכופפה, תפסה את היד שלה, ואמרה "בואי, יעליק, אנחנו הולכים."