[ליצירה]
לא נכון!!
תגובה לתגובה של נפש-
לא משלמים מחיר של שחיקה רוחנית-
בונים ויוצרים.
אם שותקים - מביעים הזדהות שבשתיקה עם הדבר הזה .
אתה לא חייב להיות חלק מזה.
כשמזדהים עם המדינה , אוהבים אותה , אך לא שותקים או מכסים על כל מומיה!!
מבקרים , ולא קוראים לרגש הדחיה בשם ילדותי, להפך מבינים שהוא גדולתינו , וממנו שואבים כוח להמשיך ולתקן.
נריה
[ליצירה]
יש צדק בדבריך
ברגע שאתה מקבל החלטה שאתה חלק מהעולם, נושא בצרת הרבים, הולך לצבא ויוצא לעבוד - אתה משלם מחיר של שחיקה רוחנית. גם אם יש לך כיפה שחורה, אתה מצביע ג' או שס ומקפיד בבית להימנע מכל הפאסט נישט.
לגבי המיזרוחניקעס, אומרים בשם 'גודויל' אחד שהשיטה שלהם היא הכי טובה, אבל רק אצל יחידי סגולה. אצל רוב העם יוצאים ממנה קלקולים נוראיים.
הוא צדק.
והלואי שנזכה להיות בין יחידי סגולה.
מועדים לשמחה!
[ליצירה]
כפי שכתב אביהוא, ההתבגרות והיציאה לחיים משנה את האדם. אני לא חושב שרק לרעה, וגם מההיבט הדתי.
לגבי ה'חברה'. איני מוסמך להכתיר יחידי סגולה או לפרש את דברי אותו גדול. אני חושב שיש בהם מן האמת:
א. החברה המיזרוחניקית מוציאה מתוכה אנשים מיוחדים במינם, שהצמצום האידאולוגי החרדי לא מסוגל להצמיח.
הטיב לבטא זאת אחד המשתתפים בפורום 'עצור כאן חושבים' באתר הייד פארק, המכונה 'אקדמאי' (המדובר באיש אקדמיה שגדל והתחנך בציבור החרדי') ושטבע את מושג ה'חרדים פלוס'. עיינו בלינק (הודעתו נמצאת בעמוד 5 באשכול).
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=820654
ב. בד בבד, החברה המיזרוחניקית מוציאה המונים שרחוקים מדרכה של תורה בכל מובן, ואל לנו לטאטא את העניין אל מתחת לשטיח או לכיפה הסמלית.
נגה-נגה, על מיטב בנינו ובנותינו אני יכול להעיד שהם רחוקים כרחוק מזרח ממערב מתודעת "השאיפה הבלתי פוסקת והניסיון המתמיד והצער המתלווה לכשלונות שבין לבין". במקרה הטוב, הם סתם משילים מחיהם סממנים הלכתיים וזה לא מטריד אותם במיוחד. במקרה הפחות טוב, הם עושים להשלה הזו אידאליזציה, ועוטפים בעטיפה ערכית כל סוג רפש המתגלגל ברחוב.
חג שמח!
[ליצירה]
הרגש הדתי ילדותי של פעם..
הוא לא אבד לבלי לשוב,פשוט התבגרת,
חפש אותו שוב..הצלחה..פסח כשר ושמח,והעיקר להוציא את החמץ מהלב,להוציא את המיותר,את הטפל..
[ליצירה]
מסכים עם כל מילה.
אגב, מעולם לא ראיתי חרדי נעלב שמכנים את החבר'ה שלו שחויייירים/דוסים/חריידים וכיו"ב. צאו מזה כבר מיזרוחניקעס.
מה יותר טוב - דתי-לאומי? ציוני-דתי-ריאלי? דתיה-מכנסים-ושרוולים בינוניים? כיפה סרוגה - בלי דוגמא?
[ליצירה]
---
לי יש בעיה עם הכינוי הזה, כיוון שהוא נובע מזלול חרדי בתנועה שדי מייצגת את התחלת התפתחותנו כחברה. גם עם המילה 'דוס' יש לי בעיה.
כיום הכוונה במילה מיזרוחניק היא לחפיפניק, ואני לא רוצה להביא דוגמאות למה זה חפיפניק.
בכל מקרה, בלי להיכנס לדיון (ובעיניי דווא מאוד מוצא חן שלאחרונה מתפתחים דיונים על יצירות ועל הערכים המובאים בהן), מאוד אהבתי את הקטע.
אבל בתמימות של הילד חסר משהו מהותי, חסרה ההבנה, ההפנמה.
הסינתזה בין האינטלקט של המבוגר לעשייה התמימה של הילד, היא הפיתרון, לענ"ד.
:)
[ליצירה]
[ליצירה]
משושה יקר
אפולוגטיקה בגרוש כמו ששטחת כאן כעת, היא אולי מתאימה לפורומים אחרים.
לי בתור 'מיזרוחניק' אין בעיה עם הכינוי הזה.
אין לי גם צורך בעשיית אידיאלזיציה לכל מה שמתקשר עם הכיפה הסרוגה שעל ראשי. בשביל זה מספיק להיות חרדי.
אתה מזכיר לי ששמעתי פעם מרב חב"די שנשאל על חבדניק שהתחלן. הרב ענה שכעת הוכח שהוא מעולם לא היה חבדניק.
חג שמח ושבת שלום.
[ליצירה]
לפעמים,
כשמזהירים בנים מלדבר על הצבא עם בנות שירות לאומי במיל' כי זה משעמם אותן להפליא, אני חושבת על כל הדברים שאני עלולה להפסיד בגלל המלצות שכאלה.
דיברתי הערב עם חברה שסיפרה שאחיה העביר את שביעי של פסח בתוך קקטוס (נשבעת!) בחיכיה לאיזה מבוקש, וחשבתי לי על כל הדברים שעוברים במוחו של ילד בן 19 בשבתו בתוך קקטוס בשביעי של פסח.
תודה על זה, קיץ טוב.
[ליצירה]
אחי,
תזכה למצוות ותאריך ימים.
באמת באמת יפה.
ולכל קודמי המגיבים: די עם הסרטים, צבא זה דבר מעצבן שכולם שונאים. ההירואיות נגמרת ברגע שהמפקד הראשון שלך בטירונות עושה פרצוף וקולות של חלאה ומשם ואילך, במעלה חוט השדרה הטיפש ונבזי של הצבא נתקעים בכל כך הרבה גועל נפש, שכל גיבור מהסרטים היה יורה לעצמו כדור ברגל ומשתחרר.
ולשמור שמונה שמונה זה לא הירואי. זה מדכא.
[ליצירה]
גדול :)
אם כי אתה יכול להמשיך את זה הלאה. ייש לנו גם חמים וטעים שיורד מהשמים, זובור במקושש והמקלל, התברברות עצבנית בניווט (אם כי צריך עיון מי בדיוק התברבר, וד"ל), הדחת המפקד עקב התנהגות לא ראויה למפקד, גוזניק שמלווה את המחנה, מרד רובאית (בעצם אפילו כמה) ועוד כהנה וכהנה.
[ליצירה]
שני צדדים למטבע
אני לא מזלזל בכאב שבפינוי אנשים מבתיהם, חלילה.
אבל אתם צריכים להבין שאי אפשר לבחון את הסוגיא הזו רק דרך הפריזמה של פינוי ישובים.יש פה בעיות קשות שיש להן השלכות על המשך קיומה של המדינה:
זה בערך כמו להגיד שזה נורא וכואב ובעל השלכות פסיכולוגיות קשות, לכרות רגל לבנאדם, וזאת, מבלי להזכיר את האפשרות להציל בכך את חייו ואת המשמעות הסופנית של השארת האבר מחובר לגוף.
כמובן שמהכל אפשר להתעלם בעזרת השימוש בטכניקה של 'זהו רצון ה''. דא עקא, גדולים וטובים בישראל שמבינים לא פחות מאיתנו ב"רצון ה'" לא חשבו כך כלפי המפעל הציוני המתגרה בגוים בכלל, וכלפי ההתנחלויות בפרט.
.
[ליצירה]
מה קורה פה?
מסתבר שאחרי בלותי הייתה לי עדנה.
אז אפתח בתודה לכל מי שנהנו, ובתודה למי שהעמיד אותי באור הסנוורים במרכז הבימה.
נושא אלומותיו - גם אני מתייחס לקטע הזה כאל קישקוש. כל הכתיבה שלי היא קשקוש וכך אני מתייחס אליה. אתה מאידך, הופך אותה לטקסט פילוסופי, מתפלפל בכל פסיק ומחפש איך אני מכניס לחילוני והבלו ומעודד את הטיפוס שאני מעריץ.
אני לא בא אליך בטענות, כי בניגוד לסוערה אתה לא מכיר אותי מעבר למה שפירסמתי בצורה, כך שאתה יכול לברוא אותי בצלם הדמות שאתה מתעב (רק שכחת לייחס לי גלגול עיניים לשמים, וחולצה לבנה ביום העצמאות).
למען הסר ספק, הקטע הזה כולו תיעוד של המציאות. ואת כל החבורה הזו אני אוהב ומעריץ כי הם מסמלים בעיני את מלח הארץ, איש ודרכו שלו.
אגב, מה שהביא אותי לכתוב את זה הייתה הערה של אחד הגיבורים, בנוסח 'איזה יופי שיש מילואים ויוצא להתחכך באנשים שבאזרחות לא נפגשים בהם'. לכן, זה לא משנה שאנחנו כנראה נמשיך להילחם ולעשות מילואים בעתיד. זה סתם כואב שאנחנו צריכים אויב בשביל להכיר את הפסיפס האנושי.
[ליצירה]
למען הגילוי הנאות
הח"מ אינו יודע אם הוא ייצוגי. אולם, הוא יודע שאשכנזי, הוא לא, וכנראה גם לא יהיה.
עצם העובדה שבחרת לתייג אותי כ'אשכנזי ייצוגי' על סמך כמה קטעים ששפכתי על הצג, היא בדיוק העניין שאני מדבר עליו.
אני מודע לכך שאני חוטא לעיתים יותר מדי בניסיון להביא אותה ב'הפוך על הפוך'. אני מקווה שכעת אני יותר מובן.
[ליצירה]
גלגל חוזר בעולם...
ההוויה ה'מתנחלית' היא למעשה מרד נעורים של ילדי המיזרוחניקעס של הסיקסטיז.
עם השנים, מה שהיה מרד ומחאה נגד הישראליות הנורמלית הופך להיות הממסד, שכנגדו מורדים. המרד מתבטא באימוץ מאפיינים 'נורמליים': שיער פזור, צבא, רומנטיקה ומגע, ושאר מאפיינים ישראליים מצויים.
כיום, אנחנו כבר בתחילת השלב הבא. סוג הבחורה המתואר בשיר הולך ונהיה המיינסטרים.
היכונו לביאת המרד החרד"לי העתידי.
לא בכדי הקבוצות הדתיות הקיצוניות ביותר, 'נוער המאחזים', הם למעשה תוצר פריצת הגבולות הדתית שקדמה להם.
[ליצירה]
דבר השוביניסט
ראשית, תודה רבה לכולן/ם.
מהתגובות אני מבין שכמעט כולם הבינו לאן אני חותר וכדרכי בקודש, גם כשאני מתעמר באחרים (או אחרות) זה בעצם סוג של הומור עצמי ב'הפוך על הפוך'.
אורנה דן אולי ביטאה את המסר בצורה הכי ברורה.
[ליצירה]
כפי שכתב אביהוא, ההתבגרות והיציאה לחיים משנה את האדם. אני לא חושב שרק לרעה, וגם מההיבט הדתי.
לגבי ה'חברה'. איני מוסמך להכתיר יחידי סגולה או לפרש את דברי אותו גדול. אני חושב שיש בהם מן האמת:
א. החברה המיזרוחניקית מוציאה מתוכה אנשים מיוחדים במינם, שהצמצום האידאולוגי החרדי לא מסוגל להצמיח.
הטיב לבטא זאת אחד המשתתפים בפורום 'עצור כאן חושבים' באתר הייד פארק, המכונה 'אקדמאי' (המדובר באיש אקדמיה שגדל והתחנך בציבור החרדי') ושטבע את מושג ה'חרדים פלוס'. עיינו בלינק (הודעתו נמצאת בעמוד 5 באשכול).
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=820654
ב. בד בבד, החברה המיזרוחניקית מוציאה המונים שרחוקים מדרכה של תורה בכל מובן, ואל לנו לטאטא את העניין אל מתחת לשטיח או לכיפה הסמלית.
נגה-נגה, על מיטב בנינו ובנותינו אני יכול להעיד שהם רחוקים כרחוק מזרח ממערב מתודעת "השאיפה הבלתי פוסקת והניסיון המתמיד והצער המתלווה לכשלונות שבין לבין". במקרה הטוב, הם סתם משילים מחיהם סממנים הלכתיים וזה לא מטריד אותם במיוחד. במקרה הפחות טוב, הם עושים להשלה הזו אידאליזציה, ועוטפים בעטיפה ערכית כל סוג רפש המתגלגל ברחוב.
חג שמח!
[ליצירה]
רב המשותף על המפריד
הויכוח שלכן משול בעיני לשניים שמתווכחים האם א-להים הוא בלונדיני, או שמא המציאות מראה שאין לו בכלל שערות אז כנראה שהוא קרח.
חשבתן על אפשרות שא-להים הוא משהו קצת יותר מתוחכם מנקודת המוצא שלכן לגביו?
על כגון דא כתב הרב קוק שאפשר להבין את הכפירה לאור האופן שבו מצטיירת האמונה אצל מאמינים רבים.
ודי לחכימא.