תפקידי הוא להניח מלכודות בשולי השביל. לנסות לתפוס ארנבים, סנאים, עכברים, מה שלא יהיה. פעם הייתי מסתובב ברחובות עם רשת, ותופס כלבים משוטטים. אחר כך הייתי מכניס אותם לכלובים שבתוך המשאית, ואז מוציא אותם מהכלובים ומכניס אותם למכלאה. אחרי זה כבר לא ידעתי. ואז גם שכחתי. כאב לי הלב על כל כלב שהכנסתי לכלוב, והפסיק לכאוב ברגע שסגרתי את דלת המכלאה מאחורי בסוף היום.
אני לא אדם רגיש. רק כשאני זוכר.
ואז היו קיצוצים או בעיות בתקציב, או אלוהים יודע מה, ופיטרו אותי.
אז עכשיו אני צד מכרסמים מכל מיני סוגים. אני מניח להם פיתיון, מחכה שיבואו לאכול ואז סוגר עליהם את הכלוב. עליהם לא כואב לי.
חברים שלי אומרים לי שאני צריך למצוא עבודה אמיתית. שמביאה תועלת, ופרנסה. אבל אני אומר להם "עזבו, אני מסתדר."
