אז אמרתי לו "נו, אתה יודע, רצח עם וכאלה," והוא אמר "בסדר, אני יודע מה זה שואה וזה, אבל לא בא לי עכשיו."

"אבל משעמם לי!"

"אבל לא בא לי."

"אז מה? קודם רצית את גילוי אמריקה ועשינו את גילוי אמריקה, אפילו שכבר עשינו את זה מלא פעמים."

"אבל את לא אמרת שאת לא רוצה."

"תשתוק כבר!"

הוא באמת שתק. שתיקה כזאת, כאילו הוא מנסה להתגרות בי, כאילו הוא רוצה שיימאס לי שהוא שותק, ואני אתחנן שידבר איתי שוב. אבל זה אף פעם לא עובד עליי. כשאני אומרת למישהו "תשתוק" אני מתכוונת "תשתוק," וזה אומר שאני רוצה שהוא לא ידבר.

רציתי שיראה שזה באמת לא עובד. לקחתי את האנשים של הלגו, והתחלתי לחלק אותם ל"עמים". לא ממש ידעתי לפי מה לחלק אותם, כי כולם נראים אותו דבר בערך, כולם צהובים ומחייכים. אז חילקתי אותם בערך חצי-חצי, כשלחצי אחד הורדתי את השיער ושמתי קוביה אדומה במקומו.

הוא שאל "מי זה אלה עם האדום?" ואמרתי לו "תשתוק!" והמשכתי.

אחר כך הפכתי את האחרים לצבא, והעמדתי אותם בפלוגות. את אלה עם הקוביות האדומות פיזרתי על השטיח.

לא היו לי רובים, אז בניתי לצבא טנקים מקוביות ירוקות וכחולות, והנחתי עליהם את האנשים. שלושה על כל טנק, שניים על הקנה ואחד מאחוריו, כי אני לא באמת יודעת איך נוהגים בטנק.

ואז שלחתי אותם לחפש את אלה עם הקוביות האדומות., וכשהם מצאו אותם, הם העלו אותם על הטנקים ולקחו אותם לפינה של השטיח, שבה עשיתי גדר אדומה.

עשיתי את זה עם שני טנקים, ובשלישי קצת השתעממתי. לכן הטנק השלישי דרס את האנשים עם האדום, והרביעי ירה בהם.

את אלה שהיו בפינה של החדר הרגתי שניים-שניים. כל זוג הוצאתי מהגדר, ופירקתי להם את הראשים והרגליים. כשסיימתי, לקחתי את כל הראשים ועשיתי מהם מגדל.

את המגדל זרקתי עליו, והוא פירק אותו, וזרק ראש-ראש לתוך הקופסא. ואז הוא יצא מהחדר, וידעתי שהוא הולך להביא גפרורים.