[ליצירה]
מוזר לי שמשפטים רגילים הופכים לשירים כשקוטעים אותם לכמה שורות. אבל נראה שזה עובד.
אני קורא שוב ושוב ומנסה להבין מה חדש לי בשיר הזה. הרעיון מוכר, המילים פשוטות. אולי זה סתם בהשפעת החלוקה לשורות, שגורמת למילים להישמע 'כבידות' יותר, כאילו לוחשים אותן מתוך מאמץ. ואולי זה ה'לעולם' המהדהד, הנצח הזניח.
[ליצירה]
מוטיב הצבע חמוד,
הכי טוב לצייר\לכתוב את שיש בבפנוכו שלנו.
אם כי,באופן בונה ומתוך נסיון להביע דעה כנה, היה לי קשה להתחבר לשיר.
כלומר, רעיון חמוד ושיר קליל שכזה, אבל לא מהמוצלחים שלך -שוב,לדעתי בלבד.
[ליצירה]
תודה לכולכם על התגובות, המון המות תודה. טוב לראות שיש עוד מישהו שקורא ואכפת לו.
תאיר- אני שמחה שהקטע עשה לך רע, לא כי אני ראוצה שיהיה לך רע חס וחלילה ,אלא כי זה אומר שהצלחתי לגרום לך להרגיש משהו דרך הטקסט. אני לא יודעת בדיוק מה זה, זה מעין קטע הזוי שכזה.
מאיר- תודה תודה ושוב תודה, עשה לי כל כך כל כך כיף לקרוא את התגובה שלך.
פוטו אלבום- אני לא חושבת שטיפול זה מה שיעזור לי..
תמי- תודה, שמחה שהצלחתי לגעת בך.
יוליה- תמיד כיף לשמוע שאתה מקורי. תודה, גרמת לי להרגיש שעשיתי משהו מיוחד.
[ליצירה]
כמעט כתבתי שזה מעט בנאלי מדי לטעמי.
אבל השורה האחרונה היא כל כך במקום.
עדיין יש בי משהו שלא מאוד מתרגש לקרוא בתים על הווה עבר ועתיד,אבל יש פה כמה דברים מיוחדים בהחלט.