השעות את סימנם הותירו בי -
שערי נפרע
עיניי התנפחו
לחיי האדימו.
היוכל אדם
למצוא בי איזה דבר
במצבי זה?
היכיר כי אני היא זו
המהלכת כשתויה
ברחובות?
נדמה כי רוקנתי
מכל תוכן,
ששעתי עברה
וכעת רק בשינה
אוכל למצוא את פורקני.
אך אימרי להם,
אימרי להם את
כי דווקא כך
מלאה אנוכי בעולם,
באור שהם
לא יחזו בו אף פעם.
תגובות