היא החליטה
להרוג את כל מי שפגע בה.
את כל מי שאי פעם עשה לה רע.
אז היא פתחה את הדלת,
יצאה למרפסת,
וקפצה.
קטנה _
-
לפעמים הייתי רוצה שתדעו שזו אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין לי מילים..זה פשוט...עצוב כל כך...ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד... וגם אם זה זמני, וגם אם זה רק רגע או אפילו אשליה- צריך גם את הרגעים, השניות וההזיות האלה לפעמים כדי לחיות בעולם שאנחנו חיים בו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה לכל המגיבים.. ככה- ערוגה: הבחירה בזווית? לא יודעת, התחשק לי...פשוט כך, יש זווית נוספת בה צלמתי, אפרסם כנראה בהמשך...ולשאלתך השניה, שחור לבן כי זה פשוט, זה כל כך פשוט ויופה בעיני... פוטו אלבום: באיזשהו מקום ניסתי להגיד שכל אחד רוצה לפעמים להיכנס לאיזה מדף קטן, להתקפל ושיעזבו אותו בשקט. תמי- המון תודה על התגובה,שמחה שאהבת:) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה.. יש בזה משהו...נוסטלגי? כן, אני חושבת שזו המילה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. שנון, כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי...משל נחמד , אמיתי וכתוב טוב....מזכיר מאוד שיר של דליה רביקוביץ' שנקרא "גאוה" ... [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד (בצורה הטובה של המילה :)) אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מצויין ועם רעיון נהדר, נהניתי מכל רגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי ופשוט ורגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש חמוד.. [ליצירה]
תגובות