מוזר לי שמשפטים רגילים הופכים לשירים כשקוטעים אותם לכמה שורות. אבל נראה שזה עובד.
אני קורא שוב ושוב ומנסה להבין מה חדש לי בשיר הזה. הרעיון מוכר, המילים פשוטות. אולי זה סתם בהשפעת החלוקה לשורות, שגורמת למילים להישמע 'כבידות' יותר, כאילו לוחשים אותן מתוך מאמץ. ואולי זה ה'לעולם' המהדהד, הנצח הזניח.
[ליצירה]
מוזר לי שמשפטים רגילים הופכים לשירים כשקוטעים אותם לכמה שורות. אבל נראה שזה עובד.
אני קורא שוב ושוב ומנסה להבין מה חדש לי בשיר הזה. הרעיון מוכר, המילים פשוטות. אולי זה סתם בהשפעת החלוקה לשורות, שגורמת למילים להישמע 'כבידות' יותר, כאילו לוחשים אותן מתוך מאמץ. ואולי זה ה'לעולם' המהדהד, הנצח הזניח.
[ליצירה]
אני לא מסכימה עם התגובות מעלי...
גם אם המטרה היא לא שיפור העולם,אז מה? כל השירים מטרתם לשפר את הסביבה והחברה בה אנו חיים?
מותר לאדם להביע את דעתו,רגשותיו ומחשבותיו. הכתיבה היא דרך נפלאה לעשות כן.
ועכשיו לגבי היצירה-
אהבתי למעט שני דברים קטנים:
1. חוסר הגיון בבית השני (אבל ממש קצת) איך אפשר לשאוף לכל כך הרבה ולקוות לפחות?
2. הסיום לא כל כך התחבר לי...מרגיש קצת כאילו נגמר לך מה להגיד פשוט.
בסך הכל,נהניתי מאוד לקרוא.
[ליצירה]
כמעט כתבתי שזה מעט בנאלי מדי לטעמי.
אבל השורה האחרונה היא כל כך במקום.
עדיין יש בי משהו שלא מאוד מתרגש לקרוא בתים על הווה עבר ועתיד,אבל יש פה כמה דברים מיוחדים בהחלט.
תגובות