מוזר לי שמשפטים רגילים הופכים לשירים כשקוטעים אותם לכמה שורות. אבל נראה שזה עובד.
אני קורא שוב ושוב ומנסה להבין מה חדש לי בשיר הזה. הרעיון מוכר, המילים פשוטות. אולי זה סתם בהשפעת החלוקה לשורות, שגורמת למילים להישמע 'כבידות' יותר, כאילו לוחשים אותן מתוך מאמץ. ואולי זה ה'לעולם' המהדהד, הנצח הזניח.
[ליצירה]
מוזר לי שמשפטים רגילים הופכים לשירים כשקוטעים אותם לכמה שורות. אבל נראה שזה עובד.
אני קורא שוב ושוב ומנסה להבין מה חדש לי בשיר הזה. הרעיון מוכר, המילים פשוטות. אולי זה סתם בהשפעת החלוקה לשורות, שגורמת למילים להישמע 'כבידות' יותר, כאילו לוחשים אותן מתוך מאמץ. ואולי זה ה'לעולם' המהדהד, הנצח הזניח.
[ליצירה]
תודה תודה לכל המגיבים..
ככה-
ערוגה: הבחירה בזווית? לא יודעת, התחשק לי...פשוט כך, יש זווית נוספת בה צלמתי, אפרסם כנראה בהמשך...ולשאלתך השניה, שחור לבן כי זה פשוט, זה כל כך פשוט ויופה בעיני...
פוטו אלבום:
באיזשהו מקום ניסתי להגיד שכל אחד רוצה לפעמים להיכנס לאיזה מדף קטן, להתקפל ושיעזבו אותו בשקט.
תמי-
המון תודה על התגובה,שמחה שאהבת:)
[ליצירה]
אני רואה שהסכמה מבחינה פוליטית אין בנינו,
אבל הטקסט שלך הוא חזק ביותר.
אני לא יכולה לומר ששינית את דעתי הפוליטית (בכל זאת, דעה שנבנית כבר 17 שנה) אבל עשית לי משהו.
[ליצירה]
כמעט כתבתי שזה מעט בנאלי מדי לטעמי.
אבל השורה האחרונה היא כל כך במקום.
עדיין יש בי משהו שלא מאוד מתרגש לקרוא בתים על הווה עבר ועתיד,אבל יש פה כמה דברים מיוחדים בהחלט.
[ליצירה]
אהעבתי, אני מסכימה בהחלט.
הכתיבה טובה אבל יש כאן המון רעיונות בתוך טקסט קצר. לדעתי אפשר לפתח את הנקודות קצת או לדלל במספרן.
בסך הכל, אחלה של מונולוג.
תגובות