אין דרך חזרה את יודעת.

לא רוצה לחזור.

את תתחרטי על זה..

אני לא.

את כן, כמו שאת תמיד מתחרטת...

זה סופי.

זה תמיד סופי.

מה אתה רוצה?

להציל אותך.

מאוחר מדי...

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

עדיף לעולם לא מאשר עכשיו, עזוב אותי!

למה?

אני רוצה לעוף.

את טיפשה.

אז תן לי לברוח מכאן..

לא, תלמדי להתמודד.

אני לא רוצה ללמוד שום דבר. אני רוצה רחוק.

מה זה ייתן לך?

חופש.

לא, זה ייתן לך מוות.

מוות זה חופש.

איזה מן חופש זה?

החופש הכי נפלא שאפשר לייחל לו.

את תתחרטי על זה כל חייך..

לא יהיו חיים אחר כך, ולא זמן להתחרט.

טוב.

זהו? סיימת?

את יכולה לקפוץ אם את רוצה.

אני יודעת.

אז למה את לא קופצת?

למה אתה לא שותק?

אני לא אוהב לשתוק

ואני לא אוהבת אותך, ובכל זאת אתה כאן.

ודאי שאני כאן, את לא יכולה בלעדי..

אם אני קופצת גם אתה לא תהיה יותר.

אני אהיה..

אבל לא בשבילי.

הכל יהיה, את לא מבינה? את תקפצי, הם ימצאו אותך, הם יבכו, את תמותי, והכל יחזור להיות כמו פעם.

האין זה נפלא?

אני לא יודע, אני לא אהיה שם כדי לצפות בזה.

אני אתן לך ליהנות מהספק.