טוקסידו שחור
מול שמלה לבנה.
לילה ושחור
מול הלבנה.
שלו ורגוע
פניו מחייכות,
הסכין בידה,
מרמז לבאות.
עוד דקה זה עבר,
יודעת בעצמה.
החלום נגמר
האשליה התנפצה.
עכשיו דם בראשו,
וראשו בידה,
היא לנצח שלו
והוא לנצח שלה.
קטנה _
-
לפעמים הייתי רוצה שתדעו שזו אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אווץ'.....מוכר כל כך, כואב כל כך. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב,אפילו טוב מאוד, רק דבר קטן אחד הפריע לי קצת. נדמה שיש הבדלים גדולים בשפה בתוך השיר, בין שפת עם לשפה גבוהה...קצת צורם בזרימה לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ועצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט כתבתי שזה מעט בנאלי מדי לטעמי. אבל השורה האחרונה היא כל כך במקום. עדיין יש בי משהו שלא מאוד מתרגש לקרוא בתים על הווה עבר ועתיד,אבל יש פה כמה דברים מיוחדים בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו,יש בזה משהו כל כך קסום וכל כך אמיתי... ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי שמחה לקבל הסבר, מתקשה להבין קצת.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו,בהחלט מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי...משל נחמד , אמיתי וכתוב טוב....מזכיר מאוד שיר של דליה רביקוביץ' שנקרא "גאוה" ... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי מילים פשוטות מספיק אבל חזקות מספיק להגיד בדיוק מה זה עשה לי לקרוא את הקטע הזה. אבל דע לך שאהבתי והתכווצתי בכסא וחיבקתי את שתי הברכיים. [ליצירה]
תגובות