[ליצירה]
לרוב, זאבים, גם אחרי ש"גילו את ליבם ואת רוך נפשם" אי אפשר ככה להתעלם מעצם היותם זאבים... (מנסיונינו, מי שעושה זאת מוצא את עצמו קרוב לוודאי חסר סבתא זקנה אחת).
השיר נחמד ובנוי היטב, אבל מה הייתה המטרה כאן? להגיד שלכל "זאב" יש צד נחמד? כי זה לא נכון, לא חסרים מניאקים אמיתיים בעולם. שב"זאבים" של העולם חייב להיות חלק המזדהה עם הקורבן שלו? או אולי שבהכרח מתישהו בעבר הם בעצמם היו קורבן לטורפים אחרים? אתה מנסה לתרץ אותם? חסר לי כיוון בשיר... משפט, או אפילו מילה שירמזו כיוון.
[ליצירה]
נבואי משהו. אני בטוח שאחד לאחד, החזיונות (נחמה, פורענות?) אמיתיים. השיר הזכיר לי משהו, אבל אני לא זוכר מה? בעיקר הפרה עם אלף העיניים.
מעניין יהיה לראות פירוש מפורט.
[ליצירה]
וואו!!!! ממש יפה. אחלה סגנון. מאוד מתאים לתוכן.
כמדומני שהיה זה שופנאוור שאמר שאין להתווכח עם המטיל ספק בקיומו כי אם לאשפזו....
ממש אהבתי מכל בחינה (ויש הרבה..). המשך כך. תודה רבה.
[ליצירה]
לטלי,
ספרות איננה כלי בקורתי אלא כלי החיים, שמא נאמר החיים עצמם?! כמובן ששטף החיים עצמו לעיתים מביע בקורת ולעיתים אף שנאה.
באשר לבקורתך על השנאה, גם היא סוג של אהבה מסותרת.
בכל אופן, תודה על הבקורת הבונה.