הי... רואים לה את הברך!
(אם לא אני אעיר אז מי)
זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים!
שלפחות תזהיר...
סתם. ופסח שמח.
אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין.
(מה הקשר?)
יצחק
טלינק'ה, זה ממש מיוחד...
בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות..
ויצחק,
מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל..
טל- את מתעלה על עצמך כל פעם מחדש.
אהבתי את ההבעה הלא ברורה, שדחוסה בהמון רגשות לא מפוענחים, ואת הצבעים המדהימים ששילבת שם. הלבן של הבגד עם הרקע הכהה...
מקסים.
טל טל טל טל
אני פשוט פעורת פה. איזה יופי! טקסטורה מדהימה של הבגד, ובכלל- איזה עומק! איזה יופי!
(יפה לי לראות את הסגנונות המשתנים שלך. זה הכי מיוחד לדעתי).
זה כל כך חי! אין ספק שבשביל לצייר לא צריך לדעת רק להחזיק מכחול, אלא גם להגות את כל הרעיון, ולהיות יצירתית, ואת זה, יקירתי- יש לך! ובגדול!
כמה יופי.
יו, ילדה, את פשוט מוכשרת בטירוף!
ושתדעי שאני חולה על הרקעים שלך. את עושה אותם כל כך חיים שזה מדהים. וגם עשית לה הבעה ממש מעוררת מחשבות... ואהבתי את איך שציירת את הבד של השמלה...
בקיצור, את מדהימה. שתדעי לך.
זה פשוט מדהים, אני אוהב את הרקע ואת שיפולי הבגד ואת החיות המדהימה של הפנים, בקיצור: אני אוהב את הציור הזה (כולל את ה"בסיעתא דשמיא" בשולי התמונה-זה מוסיף המון ואני מתכוון לכך בשיא הרצינות) -המשיכי כך, את מאוד מוכשרת..-
טל,
זה מדהים!!!
אין לי מושג מתי הכנסת את היצירה, אבל אני רואה אותה עכשיו... ופשוט בשוק, איזה כישרון מסתובב בינינו... זה מדהים!!!
תגידי, לא חבל? מה את עושה באורות?! (סתם, בזכות זה שאת פה זכיתי להכיר אותך, מדהימה שכמוך...)
וחוצמזה, את ממש מדהימה אותי כל פעם מחדש, איזה שקט, איזה צניעות... יש הרבה מה ללמוד ממך... פשוט אישיות... (התכוונתי את, לא התמונה... כלומר, גם... אוף, הסתבכתי... (-; ...) והתמונה מהממת...
מצטרפת לתשבחות ולפרגונים. הציור הזה ממש מקסים, וכן- הוא תופס את המבט לכמה רגעים. המבט שלה המהרהר והשקוע במחשבות גורם לנו לשקוע במחשבות, וזה מעולה!!
אהבתי את הטכניקה של המכחול. לא מבינה כלום בציור, אבל רואים שאת מוכשרת.
לא נכון היא ניראית נישענת (אולי על בסיעתא דישמיא על ערכים בתורה המשיבת נפש על אמונה שהכל לטובה*)היא ניראת חזקה למרות שהיא רזה ההפך זה לדעתי מוסיף הרבה יופי (שהיא רזה)
אחותי נכון שזה שיר יפה:
מרחבים מרחבים מרחבי קל ביקשה נפשי לא תיסגרוני בשום כלוב לא גשמי ולא רוחני שטה היא נישמתי ברחבי שמים לא יכילוהה קירות הלב ולא קירות מעשה כי חולת אהבה אני כי חולת אהבה אני כי חולת אהבה אני(כתב את זה הרב קוק יכול להיות שלא ציטטי את זה נכון אבל ככה בערך שרים את זה המנגינה הומצאה ע"י משפחה מאוד מיוחדת)
[ליצירה]
---
הי... רואים לה את הברך!
(אם לא אני אעיר אז מי)
זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים!
שלפחות תזהיר...
סתם. ופסח שמח.
אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין.
(מה הקשר?)
יצחק
[ליצירה]
טלינק'ה, זה ממש מיוחד...
בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות..
ויצחק,
מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל..
[ליצירה]
נושא אלומותיו-
אין לי כח להגיב על כל מה שכתבת לכן רק אומר מספר דברים-
התפיסה שלנו לגבי ספורת היא שונה בכמה מובנים. מבחינתי הסיפור, מעבר לגבולות הכתיבה, הוא אומנות, כמו לדוג' ציור. אני לא מנסה לכתוב דברים אמיתיים ודיאלוגים אמיתיים, לפחות לא במובן החיצוני של המילה. כשאני מציירת ציור אתה יכול לומר שזה לא הגיוני שהפרצוף שלה סגול, כי אין אנשים סגולים וזה גם לא הגיוני שהצוואר שלה כתום ובטח לא הגיוני שהיא מעופפת לה באוויר. זה באמת לא הגיוני אם מסתכלים על הרובד החיצוני אבל במובן הפנימי זה בדיוק מה שרציתי להביע כי המשמעות של הסגול בעיניי קשור ישירות למשמעות של הפרצוף בעיניי שקשור למשמעות של הכתום ושל הריחוף וכו'.
אתה יכול לומר שזה לא באמת קיים אבל זה כן, במובן הפנימי של הכוונה.
אצלי הסיפור הוא כמו ציור. זה לא משנה מבחינתי אם הוא יכול לחזור ככה בתשובה ואם האם יכולה להפתח כך. מהבחינה הפנימית זה מוכרח מן המציאות שכך זה יקרה.
לגבי המקורות- מבחינתי הסיפור הוא לא התצורה המוגמרת. אני לא רואה את האידאל בלכתוב סתם סיפור נחמד. לפי דעתי הסיפור צריך לגעת בנקודות מסוימות שכולנו חווים אותם במובן כזה או אחר ועל גבי התשתית של הסיפור- להוסיף את ההתרחשות האמיתית שאחריו (כמו פסלי זכוכית חשופים). זו הסיבה שהבאתי את המקורות כי הסיפור אמנם נגמר אבל זה לא משנה. ההתרחשות האמיתית תקרה כשבאמת ניגע בדברים שעליהם הוא מדבר.
אתה מצחיק, ברור שאני מביאה כאן את טל רעות. אי-אפשר לכתוב על משהו שלא חווית אותו או התמודדת איתו במובן מסוים. ואני מאמינה שאיכשהו כולנו מתמודדים עם הדברים האלה (בנתיבים שונים כמובן). אם יש לך בעיה עם הטל רעות הזו או עם התורה שהיא כותבת עליה- אתה מוזמן לא לקבל אליך את הדברים.
הרבה מן הדברים שכתבת נובעים מהעובדה שלא פתחת את המקורות ולא למדת אותם. למשל- דיברת על הדרך בה חזר בתשובה. אולי במציאות זה לא יקרה אבל מצד הנפש שלו והאשיות שלו והדברים איתם הוא מתמודד- זה הדבר שהכי מתאים לו שבעולם.
תפתח, תלמד ואח"כ תדבר.
[ליצירה]
.
בתור אחת שמבינה כל-כך את ההרגשה של להיות מאחורי המחיצה ולהתבונן בתשוקה במעגל הרוקדים אני מרשה לעצמי לומר כמה דברים:
א. כל ההתעוררות היום של הבנות בלימוד-תורה ורצון לחוות בעצמן את עולם התורה הוא לא משום שפעם הנשים כבלו עצמם למוסכמויות והתכחשו לעובדה שהן גם ר-ו-צ-ו-ת אלא משום שבדור שלנו נשים צריכות את זה. פעם האשה הייתה קרובה בצורה טבעית לכל זה ולא הייתה צריכה ספרים והרצאות כדי שזה יהיה חלק מהעולם שלה. היום, כשאנו כ"כ כבולים במוסכמויות מערביות הקישור הטבעי הזה היטשטש וצריך לשמוע, וללמוד ולשבת במדרשות כדי להשתחרר מכל הכבלים שבנו.
ב. אם כן- בהתעוררות שקיימת היום יש המון המון חיוב אבל כמו בכל דבר יש גם פניות שליליות שצריך להתנתק מהם. הרבנית נעמי שפירא ספרה שהיא באמת מתלבטת אם לחנך את הילדות שלה ללכת לביכנ"ס בשבת או לא, ולמה? משום שאם היא תחנך אותן לזה שבת וחגים בשבילן יהיו בית כנסת ותפילות וכשיגיע השלב שברוך ה' יש ילדים ומשפחה והן לא יוכלו להתפלל בשבת וחגים הן ירגישו תסכול שהן לא חוות באמת את יום הדין ולא חוות באמת את יום כיפור ושבת וכו' וזה יביא להרבה מרירות, ודבר שני- הן ירגישו ש-טוב, אז עכשיו יש ילדים ומניעות שגורמות לי לא לעבוד את ה' כמו שאני רוצה אבל בעז"ה יגיע השלב שכל הילדים יגדלו ויתחתנו ואז אוכל לחזור לעבוד את ה'.
כמובן שזה נוראי. כל אחד עם העבודת ה' שלו ואשה שמטפלת בילדים עוסקת בדבר קדוש כל כך לא פחות מגבר שעומד בתפילת הנעילה.
המסקנה של הרבנית נעמי הייתה שהיא תחנך אותם שכרגע, בשלב הזה של החיים לפני הבעל והילדים עבודת ה' שלהן אכן מתבטאת בתפילות וחוויות רגשיות אחרות אך בשלב הבא הן יהיו במקום אחר.
בקיצור- צריך מאוד להזהר מכל התנועה הזו ולכוון אותה למקום שבאמת כרגע אני צריכה לפנות לי שנה ללמוד תורה כדי שאתמלא, כדי שאוכל לבנות בית של תורה וכו' אבל להבין שכל זמן והצרכים וההתקדמות שלו.
ג. בקשר למה שנאמר על מניינים של בנות- לפי דעתי זו תופעה לא חיובית. יש כאן המון נסיון להשתוות לגבר וגם אם לא- למה בכלל לעשות את זה? אם מישהי רוצה באמת לעשות דברים בשבילו יתברך היא תעשה מה שהוא ציווה ולא תמציא דברים בשביל לחוש פועלת ולא רק נפעלת. זה פיתוי מאוד גדול כי ברור שהייתי מתה להניח תפילין ולהתכסות בטלית ולעשות את כל הדברים הללו שכ"כ מקנאה בבנים אבל זה לא המקום שלי ואת כל התשוקה הזו אני צריכה להפנות למקום אחר.
[ליצירה]
.
דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו.
בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
כמובן עד שההוא יבוא ויאמר
וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל.
[ליצירה]
.
רעות- אני לא זוכרת אם בתור ילדה דילגתי על התאורים בספרים אבל המחשבות האלו הן מחשבות שבאמת חשבתי כשהייתי קטנה.
אני זוכרת את עצמי עומדת ומפריחה בועות ולוחשת להן מילות פרידה ומנסה לדמיין את הארץ אליה הן עפות, וגם בים- מאז שאני קטנה, כשמגיע גל מלא בקצף, אני מתכופפת ומדמיינת שכל הקצף שמקיף אותי זו שמלת מלמלה מפוארת.
כך שזה כן יכול להיות במציאות.
(כמובן שלא האמנתי בדברים האלה *באמת*)
[ליצירה]
.
עוד כמה דברים:
1) זה מכוון שהביטוי "מיכאל שלי" חוזר כל הזמן. וזה מכוון לקשר את הקורא עם הסיפור "מיכאל שלי "האמיתי.
2)"הפוסל במומו פוסל". אם קראת את הסיפור ומיד מה שעלה לך זה "גניבה ספרותית" זה מרמז עליך משהו לא עלי (וכאן אני מרשה לעצמי להיות בוטה. מותר לי לאור מה שאתה כתבת).
3)אתה יכול לומר שאתה לא מסכים עם המסר ועם המסירות נפש לתורה ולכבוד ה' יתברך אבל אתה לא יכול לומר זאת בצורה כזו כאילו שכל המסרים כאן אינפנטילים וילדותיים וחסרי בסיס.
4) אם יש לך מה לומר- תגיד. ואם לא- לפי דעתי צריך למחוק את התגובה הזו.
5)פעם הבאה תזהר לפני שאתה כותב כאלה דברים. מאחורי המסך קיים אדם שיכול להפגע.
[ליצירה]
...
רן, תודה על ההערות, אבל יש בעיה אחת- אין לי מושג איך אני יכולה לתקן אותם, אז אם יש מישהו שקצת יותר מבין במחשבים ממני ויכול להורות לי את דרכי- אשמח מאוד...
ואסתר- כן, התכוונתי לכתוב התחשמק, הטיה שאני מחבבת במיוחד אע"פ שאין לי מושג איזה מילים היא מחברת, אז אם גם בזאת תוכלו להאיר דרכי אשמח כפליים!
תגובות