נערה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את צירת? מוכשרת! אני מקווה שהיא לא מתארת את עצמך, היא נראת מוטרדת, מיוסרת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מדהים המשיכות צבע ברקע פשוט מושלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור מדהים! כל הכבוד! יש לך כשרון מדהים! תמשיכי לצייר! [ליצירה]
- [ליצירה] --- הי... רואים לה את הברך! (אם לא אני אעיר אז מי) זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים! שלפחות תזהיר... סתם. ופסח שמח. אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין. (מה הקשר?) יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] טלינק'ה, זה ממש מיוחד... בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות.. ויצחק, מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל.. [ליצירה]
- [ליצירה] . מיכל- איזה יופי שזכרת! הציור ששלחת בהחלט היווה השראה. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור זה אכן התחום שלי..ציור יפה בהחלט,האמת היא שממש אהבתי את הרקע..אבל איפה החתימה שלך..? ילדה [ליצירה]
- [ליצירה] ממיס. להסתכל ארוכות, להתגעגע למשו לא ידוע, להתמלא בעדינות האצילית שלה ולהרהר.. להרהר.. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תגידי... את פנויה במקרה..? [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה שהפלאת לכתוב את הלילות האלה. ודוקא בלילות שלא קורה דבר יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מרגש הולך לקרות ומחכים לו ומחכים והוא לא מגיע ובשלב מסוים אני אוחזת בפלאפון ועוצמת עיניים ובכוונה עצומה מנסה להעביר טלפתיה לאנשים שאוהבת- שיתקשרו. וגם זה לא עוזר. ואז הולכת לישון. וכמובן שבלילות הללו, כמו להכעיס- לא מצליחים להרדם. אוף. אני שונאת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני מצטרפת לכתוב מעליי אבל לפי דעתי גם ההקדמה הרסה קצת. זה מוזר להיכנס לסיפור שלפניו הקדמה של האדם האמיתי שלא קשורה לתוכן... אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי. ומצטערת שאין לי משו מתוחכם יותר וקולע יותר לומר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נעם- חכה עם התולעים להסתער. אתה הורס את ההמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] . עוד כמה דברים: 1) זה מכוון שהביטוי "מיכאל שלי" חוזר כל הזמן. וזה מכוון לקשר את הקורא עם הסיפור "מיכאל שלי "האמיתי. 2)"הפוסל במומו פוסל". אם קראת את הסיפור ומיד מה שעלה לך זה "גניבה ספרותית" זה מרמז עליך משהו לא עלי (וכאן אני מרשה לעצמי להיות בוטה. מותר לי לאור מה שאתה כתבת). 3)אתה יכול לומר שאתה לא מסכים עם המסר ועם המסירות נפש לתורה ולכבוד ה' יתברך אבל אתה לא יכול לומר זאת בצורה כזו כאילו שכל המסרים כאן אינפנטילים וילדותיים וחסרי בסיס. 4) אם יש לך מה לומר- תגיד. ואם לא- לפי דעתי צריך למחוק את התגובה הזו. 5)פעם הבאה תזהר לפני שאתה כותב כאלה דברים. מאחורי המסך קיים אדם שיכול להפגע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רומנטיקה משובחת. כתמיד. * אפשר פרטים לגבי האיש ההוא? כבר שנים אני מסתובבת בנסיון למצוא פתרון סופי לנקודות-חן, אולי הוא פשוט ימחק לי אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] * כ"כ מוכר. הצלחת לבטא טוב תחושות שקשה לכתוב. היישר למחברת. [ליצירה]
- [ליצירה] בואו לכאן!!!!!!!!!!!!!!!!!............................................. כדי שתכירו את אחותי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו. בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר. כמובן עד שההוא יבוא ויאמר וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל. [ליצירה]
- [ליצירה] . א) בקשר לתגובה של מורגן לה פיי- זה באמת נראה לך נורמלי שבמשך שנים תרגישי תסכול מזה? זה לא הגיוני ש-ה' מלכתחילה יצור סיטואציה שגורמת תסכול ומרירות. הדרך היחידה להבין את זה -זה שמשהו בהתיחסות שלנו- שגוי. ב) לא התכוונתי שישתמע מדבריי שנשים צריכות לחנוק את הכמהון הזה לקב"ה. ברור שלא!!! אלא שצריך למצוא מקום שבו אפשרי לפתח את הכמהון הזה ושהוא לא יהווה כתופעה הרסנית ומתסכלת. מהרבנית נעמי לא הבנתי שעדיף שבנות יוותרו לגמרי על הצורך הזה והתשוקה אלא שידעו מהן סדרי העדיפויות. אם אני אוכל כל היום ללמוד תורה בתנאי שילדיי יבלו במעון- זה הרסני. אבל אם בתכנון נכון ובעזרה של הבעל יכול להיווצר מצב של חינוך נכון בצירוף תפילות ולימוד- כמובן שזה רצוי. [ליצירה]
תגובות