הי... רואים לה את הברך!
(אם לא אני אעיר אז מי)
זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים!
שלפחות תזהיר...
סתם. ופסח שמח.
אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין.
(מה הקשר?)
יצחק
טלינק'ה, זה ממש מיוחד...
בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות..
ויצחק,
מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל..
טל- את מתעלה על עצמך כל פעם מחדש.
אהבתי את ההבעה הלא ברורה, שדחוסה בהמון רגשות לא מפוענחים, ואת הצבעים המדהימים ששילבת שם. הלבן של הבגד עם הרקע הכהה...
מקסים.
טל טל טל טל
אני פשוט פעורת פה. איזה יופי! טקסטורה מדהימה של הבגד, ובכלל- איזה עומק! איזה יופי!
(יפה לי לראות את הסגנונות המשתנים שלך. זה הכי מיוחד לדעתי).
זה כל כך חי! אין ספק שבשביל לצייר לא צריך לדעת רק להחזיק מכחול, אלא גם להגות את כל הרעיון, ולהיות יצירתית, ואת זה, יקירתי- יש לך! ובגדול!
כמה יופי.
יו, ילדה, את פשוט מוכשרת בטירוף!
ושתדעי שאני חולה על הרקעים שלך. את עושה אותם כל כך חיים שזה מדהים. וגם עשית לה הבעה ממש מעוררת מחשבות... ואהבתי את איך שציירת את הבד של השמלה...
בקיצור, את מדהימה. שתדעי לך.
זה פשוט מדהים, אני אוהב את הרקע ואת שיפולי הבגד ואת החיות המדהימה של הפנים, בקיצור: אני אוהב את הציור הזה (כולל את ה"בסיעתא דשמיא" בשולי התמונה-זה מוסיף המון ואני מתכוון לכך בשיא הרצינות) -המשיכי כך, את מאוד מוכשרת..-
טל,
זה מדהים!!!
אין לי מושג מתי הכנסת את היצירה, אבל אני רואה אותה עכשיו... ופשוט בשוק, איזה כישרון מסתובב בינינו... זה מדהים!!!
תגידי, לא חבל? מה את עושה באורות?! (סתם, בזכות זה שאת פה זכיתי להכיר אותך, מדהימה שכמוך...)
וחוצמזה, את ממש מדהימה אותי כל פעם מחדש, איזה שקט, איזה צניעות... יש הרבה מה ללמוד ממך... פשוט אישיות... (התכוונתי את, לא התמונה... כלומר, גם... אוף, הסתבכתי... (-; ...) והתמונה מהממת...
מצטרפת לתשבחות ולפרגונים. הציור הזה ממש מקסים, וכן- הוא תופס את המבט לכמה רגעים. המבט שלה המהרהר והשקוע במחשבות גורם לנו לשקוע במחשבות, וזה מעולה!!
אהבתי את הטכניקה של המכחול. לא מבינה כלום בציור, אבל רואים שאת מוכשרת.
לא נכון היא ניראית נישענת (אולי על בסיעתא דישמיא על ערכים בתורה המשיבת נפש על אמונה שהכל לטובה*)היא ניראת חזקה למרות שהיא רזה ההפך זה לדעתי מוסיף הרבה יופי (שהיא רזה)
אחותי נכון שזה שיר יפה:
מרחבים מרחבים מרחבי קל ביקשה נפשי לא תיסגרוני בשום כלוב לא גשמי ולא רוחני שטה היא נישמתי ברחבי שמים לא יכילוהה קירות הלב ולא קירות מעשה כי חולת אהבה אני כי חולת אהבה אני כי חולת אהבה אני(כתב את זה הרב קוק יכול להיות שלא ציטטי את זה נכון אבל ככה בערך שרים את זה המנגינה הומצאה ע"י משפחה מאוד מיוחדת)
[ליצירה]
---
הי... רואים לה את הברך!
(אם לא אני אעיר אז מי)
זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים!
שלפחות תזהיר...
סתם. ופסח שמח.
אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין.
(מה הקשר?)
יצחק
[ליצירה]
טלינק'ה, זה ממש מיוחד...
בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות..
ויצחק,
מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל..
[ליצירה]
נושא אלומותיו-
אין לי כח להגיב על כל מה שכתבת לכן רק אומר מספר דברים-
התפיסה שלנו לגבי ספורת היא שונה בכמה מובנים. מבחינתי הסיפור, מעבר לגבולות הכתיבה, הוא אומנות, כמו לדוג' ציור. אני לא מנסה לכתוב דברים אמיתיים ודיאלוגים אמיתיים, לפחות לא במובן החיצוני של המילה. כשאני מציירת ציור אתה יכול לומר שזה לא הגיוני שהפרצוף שלה סגול, כי אין אנשים סגולים וזה גם לא הגיוני שהצוואר שלה כתום ובטח לא הגיוני שהיא מעופפת לה באוויר. זה באמת לא הגיוני אם מסתכלים על הרובד החיצוני אבל במובן הפנימי זה בדיוק מה שרציתי להביע כי המשמעות של הסגול בעיניי קשור ישירות למשמעות של הפרצוף בעיניי שקשור למשמעות של הכתום ושל הריחוף וכו'.
אתה יכול לומר שזה לא באמת קיים אבל זה כן, במובן הפנימי של הכוונה.
אצלי הסיפור הוא כמו ציור. זה לא משנה מבחינתי אם הוא יכול לחזור ככה בתשובה ואם האם יכולה להפתח כך. מהבחינה הפנימית זה מוכרח מן המציאות שכך זה יקרה.
לגבי המקורות- מבחינתי הסיפור הוא לא התצורה המוגמרת. אני לא רואה את האידאל בלכתוב סתם סיפור נחמד. לפי דעתי הסיפור צריך לגעת בנקודות מסוימות שכולנו חווים אותם במובן כזה או אחר ועל גבי התשתית של הסיפור- להוסיף את ההתרחשות האמיתית שאחריו (כמו פסלי זכוכית חשופים). זו הסיבה שהבאתי את המקורות כי הסיפור אמנם נגמר אבל זה לא משנה. ההתרחשות האמיתית תקרה כשבאמת ניגע בדברים שעליהם הוא מדבר.
אתה מצחיק, ברור שאני מביאה כאן את טל רעות. אי-אפשר לכתוב על משהו שלא חווית אותו או התמודדת איתו במובן מסוים. ואני מאמינה שאיכשהו כולנו מתמודדים עם הדברים האלה (בנתיבים שונים כמובן). אם יש לך בעיה עם הטל רעות הזו או עם התורה שהיא כותבת עליה- אתה מוזמן לא לקבל אליך את הדברים.
הרבה מן הדברים שכתבת נובעים מהעובדה שלא פתחת את המקורות ולא למדת אותם. למשל- דיברת על הדרך בה חזר בתשובה. אולי במציאות זה לא יקרה אבל מצד הנפש שלו והאשיות שלו והדברים איתם הוא מתמודד- זה הדבר שהכי מתאים לו שבעולם.
תפתח, תלמד ואח"כ תדבר.
תגובות