[ליצירה]
יש דרכים שונות לכתוב שירה...
לא כל שיר חייב להיכתב בדימויים ובמטאפורות.
אני מצאתי כאן מילים חודרות ללב,
תמ ונה ברו רה,
קצב כתיבה שתואם משמעות של קצב קרב
ובעיקר הכאב. הכאב המצויין המובע כאן שלא בפאתוס
אלא באיפוק. ההחמצה. הטראומה שנגררת בעקבות-
"יצאנו עשרה חזרנו שבעה,
אבל בתוכנו יודעים שאף-אחד בעצם לא יצא..."
הצטמררתי משורות הסיום האלה.
גם מי שניצל וחזר בריא גופנית
לא תמיד בריא נפשית
ובכל מקרה לא ישכח חוויה כזאת.
ולדעתי זה דגם לכל טראומה שעובר אדם.
לאוו דווקא המיקום, לאוו דווקא האירוע הספציפי
אלא מה שהותיר בלבו של אדם...
קראו לכך שירה-פרוּזהּ
אם ההגדרה חשובה למישהו כאן.
כי לפרוזה הזאת יש בהחלט מאפיינים של שירה
(שמניתי מעלה)
עד כאן התייחסותי
אמילי
[ליצירה]
אתך באבלך, מבין לרגשותיך ומזדהה איתם. אביב גפן כתב בשירו: "תהיה חזק למעלה". אילו הוא, החסר, היה יכול לדבר הוא היה ודאי אומר: "תהיו חזקים למטה". זו המורשת החשובה שהם יכולים להוריש לנו: להיות חזקים כדי לא לשכוח אותם.
[ליצירה]
אני חדש ואולי לכן אני רואה את זה יותר טוב.
אחת הבעיות העיקריות היא שאתם מגיבים דווקא לדברים הפחות יפים ופחות יצירתיים.
אם רק הייתם מגיבים לדברים המעניינים שהיוצרים כותבים ומעודדים אותם בתגובות, או נותנים ביקורת בונה אז התגובות היו לגיטימיות.
אבל במצב הזה שכמעט כל אחד מגיב בברוטליות, יש לזה שתי בעיות, גם בעיית דרך ארץ (אומנם אני לא מכיר אף אחד אבל בהחלט לא הייתי רוצה שיקראו לי "בגיל הטפש עשרה" גם אם הייתי בגיל הזה)
הבעייה השנייה היא השחצנות לקבוע מה בן אדם חשב ומה הוא ניסה להכניס ליצירה.
אם ישנן הערות על הדרך שבה המחשבה עברה ליצירה כגון מעבר מעורפל מידי (ולכן לא מבינים מה הוא רצה) זה לגטימי להגיב, להעיר ולהאיר.
אבל להגיד לי שהיצירה חסרת כל מחשבה זה כבר בלתי נסבל, א נ י כתבתי אותה ולא אתם.
סליחה אם פגעתי במישהו או במשהו (כסא ליד המחשב, שולחן, ספר וכד').
שיהיה לכם יום!
[ליצירה]
תגובה מצחיקה
ולתגובתי בנושא,
אני חדש באתר הזה, ואולי לכן מאוד הצחיק אותי כשקראתי את ה"יצירה" שנמצאת ב"במשפט אחד" ושצפו בה הכי הרבה פעמים, "נו, באמת...".
אז החלטתי לנסות את מזלי, ומסתבר שזה לא היה היום שלי.
זה התחיל בכישלון במבחן תיאוריה, שאגב הוא הבסיס הכואב ל"יצירה" המדהימה הזאת, שעוררה כל כך הרבה אמוציות ודעות אישיות, מה"בוידם" של כל מיי אנשים.
לאחר ה"כישלון" בתיאוריה מסתבר שגם נכשלתי פה...
עמכם הסליחה...
מקווה שתבינו אותי, ואם בכל זאת תרצו שאני יוריד את ה"יצירה" הקצרה והקולעת הזו, אקבל זאת בהבנה, ואשאיר אותה באתר (בצחוק...).