[ליצירה]
*
כל-כך.....
היטבת לתאר בדיוק את הרגע.
אני לפעמים מתכחשת לזיכרון ולא נותנת לו לפרוץ, כי אחרי שהשנייה נשברת (וזה באמת שנייה!!! מדהים כמה מלאה היא יכולה להיות),
כאב הידיעה, ממלא אותי תוגה שאיני יכולה לשאת.
[ליצירה]
התמונה דיגיטלית מידי, שזה קצת סותר את האווירה הכמעט אינטימית שבשם היצירה ובכלל, ביוצר. מה גם, שהפנים לא מספיק ברורות בשביל להיות תמונה של "אהוד".
התמונה הזאת לא נראית לי שייכת לרצף של "זמן אחר" ו"קסם", חבל.
[ליצירה]
לערוגה
1. לענין הדיגיטליות - התמונה תישלח שוב ברזולוציה יותר גבוהה.
2. לא הייתה כוונה לרצף בשלוש התמונות. אני דווקא הרגשתי כל כך הרבה דברים שונים בהופעה - דברים מאוד ברורים, וכאלה שהיו מסתוריים מאוד.
אבל כמובן מקבלת בתודה את התגובה :)
[ליצירה]
מתחברת מאוד
לאי היכולת להתחבר, כביכול. ואני אומרת 'כביכול' כי החיבור האמיתי לחורבנים הקטנים-גדולים שלנו כיחידים וקבוצות והוויית השיקום והתיקון היא בעיניי חוויית החורבן והגאולה.
[ליצירה]
לילוש יקירתי
ברוך בואך לצורה.
הגיל החיצוני, הכרונולוגי שלי כמעט כפול משלך. וממקום זה אני מבטיחה לך שאם תישארי נאמנה לעצמך, לעולם לא תצטרכי להיות מבוגרת. רק בוגרת ויש המון הבדל. זה לא קל, אבל זה קסם כשזה קורה!
[ליצירה]
אויש, נלחץ לי
רק רציתי להוסיף, שלא תמיד הפנים הן המבטאות את היוצר, לפעמים זו שפת הגוף, האווירה, קווי המתאר.
(לדעתי כמובן - דעתך לגיטימית לגמרי!)