[ליצירה]
תפארת האמונה
מרגישים אמונה בשיר . אתה כותב כי עוד מעת תהיה שלכת ואחר כך יבואו גשמים ושדותינו יניבו יבול . חשבתי כי אפשר לקחת את זה בכיוון של דרך המחשבה היהודית הספוגה באמונה באל. לעשות מזה משל . להגיד כי למרות שהולכת להיות תקופה לא טובה (שאתה קראת לה שלכת) , דווקא אז המבחן הגדול של המאמין. אז הוא צריך להתחזק, להאמין באל הגדול, כי יבואו גשמים והשלכת תהפך לשדות עם יבול ותבוא עלינו שנה טובה ונצא מהצרות אמן
[ליצירה]
למשה בן אבי שלום.
תודה על תגובתך לשירי "שנה טובה". האסוציציה שלך לראות את השיר כמשל מוצאת חן בעיני ואני מסכים ש-"שנה טובה" יכולה להיות מיועדת לכיוונים רבים. מקובל עליי הכוון שאתה נתת לו. האמת היא שהייתי פעם חקלאי,
ואיחלתי לעובדי האדמה ברכת שמים שהם זקוקים לה מדי שנה. השלכת בברכה זו היא לציון התקופה בשנה שבה "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע" בתקווה ליבולים: "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו". מכל מקום עוררת בי מחשבה שעובדי האדמה הם משל לתקוות העם לעתיד טוב. שוב תודה ציף ציף
[ליצירה]
תודה לתגובה
רציתי להגיד תודה רבה על תגובתך על השיר שלי עזוב הכול חבר שיר שמחתי ללמוד ממכך על חרוזים תהיה בקשר תמשיך להיכנס לשירי ואני לשירך ותהיה בקשר
אגב שירך שנה טובה יפה מאוד ומראה רעננות לשנה החדשה
[ליצירה]
ליצחק שלי וזיוה גל שלום,
אני מתנצל שלא הגבתי על התייחסותכם המלבבת לשירי זה. הוא אכן נכתב מכל הלב על-ידי בנשמה עובד אדמה שהייתי בצעירותו. ותודה מכל הלב לתגובתכם.
ציף ציף מעל הרציף
(העיכוב בתשובתי היה כיוון שלאחרונה חשתי שפירסום השירים והתגובות באתר משתהה. אני שלחתי "יצירות" גם בשמות בדויים שלי והם לא פורסמו וכמובן שלא קבלתי עליהם תגובות. עיכוב זה קצת "מוציא את הרוח מהמפרשים". נקווה לשינוי).
[ליצירה]
געגוע לגעגוע?
זה מתחיל פשוט - מישהו מוצא שריד ישן ונתקף געגוע לעבר המפואר, שאותו מהללים באגדות נפעמות.
זה ממשיך בהתלהבות ורצון עז להשיב את הרוח הקדומה. אין ספק שהשיר העצוב נכתב ברגש כן ועמוק יותר מכל השירים המהוללים. אין ספק גם שהיה פחות מרגש מהם, בדיוק משום כך.
זה מידרדר לאיבוד עשתונות וכשלון מרפה-ידיים. כי האתגר היה רב מדי, אפילו ליוצרים הקדומים אליהם הוא נושא את עיניו.
זה נגמר במשיכת כתפיים וכניעה. עוד יוצר המדמה שלעולם לא יגיע לקרסולי הענקים שעל תהילתם הוא מתרפק. אך אין הוא יודע, ואין הוא חש, שכך בדיוק צומחות האגדות.
יום יבוא, ציף ציף, אני ואתה כבר לא נדע (דרך מצויינת עבורי להתחמק משאלות 'מתי? הן הבטחת!'), ואת השיר הזה יקראו תלמידים פעורי עיניים ויקנאו במרירות בשפעת מילותיך. אחד מהם אולי יכתוב שמצא בחדר של סבא מקלדת מאובקת, כזו שפעם חיברו למחשב, וניסה לכתוב שיר עצוב.
מי יתן...
[ליצירה]
מחמאה והערה
הרעיון של השיר מוצא-כן בעיניי. לאמיתו של דבר זה סדר הדברים שבו אני כותב את יצירותיי (הקצרות בדרך כלל).
הערה לגבי החרוזים בעברית: בדברי חז"ל נאמר: "לא תחרוש בשור וחמור" כי החמור המסכן לא יעמוד במסע הזה. משוררי המאה העשרים לקחו את האימרה הזאת וכתבו: "לא תחרוז בשור וחמור", לאמור חרוז חייב להיות בהברה מלאה. לדוגמה: "סיפור" ו- "כיפור" הם חרוז. עוד דוגמה: "ילדים" ו-"ורדים" הם חרוז. לעומת זאת: "ילדים" ו-"הורים" אינם חרוז. הבעיה שרבים חושבים שכל שמות העצם ברבים מתחרזים. כי הם נגמרים ב-"ים" אבל זו אינה הברה מתחרזת כי החיריק הוא מתחת לאות הקודמת ורק שלוש האותיות ביחד עם החיריק יוצרים הברה. יש עוד הרבה כללים לחריזה אבל זה בפעם אחרת. בינתיים אני מקווה שלא בילבלתיך וסיבכתיך. אשמח אם תגיב לתגובתי זו.
תודה על תשומת הלב ציף-ציף מעל הרציף (זה חרוז).....
[ליצירה]
אילו היו לך אוזנים, הייתי אומר לך בפשטות:
א ל ה ד ב ר י ה ס ת ה
אבל אין לך אוזניים יש לך רק פה גדול. לכן אתה ממשיך לטחון ולירוק לכל עבר, ואפילו לא מתייחס לאנשים שעדיין לא נמאס להם להגיב לארס שמפיקים "שיריך".
אני מעריץ את עורכי האתר שעדיין מרשים לעצמם לפרסם את כל דברי הבלע שלך. אני במקומם הייתי מסביר לך שאתר יצירה איננו במה להסתה. אבל אתה בין כה וכה לא תשמע, והדרך היחידה היא לסתום לך את הפה ולהעיף אותך מהאתר.
[ליצירה]
אני חושב שמגיע גם לך תואר: B,Sh ראשי תיבות של: Bool Sheet יש מכללה שנותנת תארים כאלה: "מכללת החולמים בהקיץ". אגב שם מישהו לא קיבל תואר דוקטור על עבודה שהגיש, עבודה בשם: "שלושה מליון אינטלקטואלים מיותרים". העבודה נפסלה כיוון שהוא כתב את העבודה, והתנאי להתקבל למכללה הוא אי ידיעת קרוא וכתוב. יש לי הצעה: תפסיק לקרוא ולכתוב (בעיקר שירים באתר) וכך תרויח פעמיים: גם תתקבל למכללה וגם פול פוט לא יחסל אותך. טוב, אני מניח שקבלת את הצעתי ולא קראת את התגובה שלי, כי גם אני יודע לבלבל את המוח לא פחות ממך.
[ליצירה]
ליצחק שלי וזיוה גל שלום,
אני מתנצל שלא הגבתי על התייחסותכם המלבבת לשירי זה. הוא אכן נכתב מכל הלב על-ידי בנשמה עובד אדמה שהייתי בצעירותו. ותודה מכל הלב לתגובתכם.
ציף ציף מעל הרציף
(העיכוב בתשובתי היה כיוון שלאחרונה חשתי שפירסום השירים והתגובות באתר משתהה. אני שלחתי "יצירות" גם בשמות בדויים שלי והם לא פורסמו וכמובן שלא קבלתי עליהם תגובות. עיכוב זה קצת "מוציא את הרוח מהמפרשים". נקווה לשינוי).
[ליצירה]
למשה בן אבי שלום.
תודה על תגובתך לשירי "שנה טובה". האסוציציה שלך לראות את השיר כמשל מוצאת חן בעיני ואני מסכים ש-"שנה טובה" יכולה להיות מיועדת לכיוונים רבים. מקובל עליי הכוון שאתה נתת לו. האמת היא שהייתי פעם חקלאי,
ואיחלתי לעובדי האדמה ברכת שמים שהם זקוקים לה מדי שנה. השלכת בברכה זו היא לציון התקופה בשנה שבה "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע" בתקווה ליבולים: "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו". מכל מקום עוררת בי מחשבה שעובדי האדמה הם משל לתקוות העם לעתיד טוב. שוב תודה ציף ציף
[ליצירה]
פואמה שלמה של שטף אופטימיות אישית בנהר של פסימיות.
תשתדל להמשיך לצעוד באור שמלווה אותך, כסגולה לחיים ארוכים ושלמים. :)
הערת סגנון:
יותר מדיי שורות מתחילות בוו החיבור. דוגמא:
"ואנחנו המשכנו ללכת
לאן שרק אנחנו ידענו
והם רצו שנישאר כאן
והאור שטף את הרחוב
והמשיך משם אל הטיילת...."
לטעמי, הרצף של התרחיש בלי וו החיבור חזק ומשמעותי יותר. חוץ מזה: "יש לך את זה" תמשיך ככה.
[ליצירה]
מי שבא לירות בך עמוד מולו בחזה חשוף ואמור לו:
"תירה בי אתה כי אני לא רוצה להיות ר ו צ ח.
אין ספק שלפי דעתך המעוותת, החייל שירה במחבל בישיבה שבה נרצחו 8 אברכים הוא ר ו צ ח, הרי גם הוא ר צ ח בשביל להציל עוד 20 אברכים.
שמואל, שמואל. איזה נביא
מי אותך לעולם הביא.
אגב - מוג לב שכמוך - אינך מגיב למגיבים עליך. אינך מגיב על שום יוצר אחר. יושב ו-"יורה לכל עבר בלי הבחנה". אינך ראוי אפילו לכינויים שהדבקת לאחרים.
אתה פשוט נמושה שממלא את סביבך ב-"מילים, מילים, מילים".