[ליצירה]
נהדרת חוף מבטחים שכמותך,
הרוח הנושבת - רוח האמונה, ואותה הרוח גם תוהה,
ממאנת להאמין שחלפה שנה והרוח מעיפה בנו
דפים ספוגים עומס נפשי.
ואני מרגישה כמה טוב שאנו עוד מקוים, מיחלים
[ליצירה]
לפי הסגנון אני כל כך מתפלאת שאת כותבת שם ה'! כשכתבת עם ה"א זה צרם לי, אבל אני יודעת שיש כאלה שמקלים בזה (על סמך מה?), אבל לכתוב שם ה' אסור, אסור!
[ליצירה]
בס"ד חוף שלי
ציירת תמונה כל כך מוחשית וכל כך זכורה. השברים שבאים והולכים עם הגלים. הנצנוצים והחמימות והצלילות והכאבים שהים אוסף ופיסות השברים מן העבר שהוא מטיל שוב לרגלינו... את לא שם אבל זה בתוכך וזה יחזור, המקום ההוא, כמו שהשברים חזרו..
[ליצירה]
גליה, איזו תגובה עוטפת ומקסימה.
המון כמיהה געגוע וכאב יש כאן.
מזדהה..
אני תמיד חושבת, אם לי זה ככה עושה בלב ואני הייתי שם רק חודש איך מרגישים האנשים שגרו שם כל חייהם?
מעריצה על כל יום שעובר ולא משתגעים.
אהדתי.
תודה לך.
[ליצירה]
בס"ד
אבי .
זה כ"כ נכון.!!!
אבל...
אני חושבת שאפשר לחיות גם שם.
נכון אחי, זה ההפך מהחיים !
זה להפנות עורף לכולנו, לפשטות של החיים של הכולנו.
אבל יש אביב בגינה האחורית, יש חבצלות טמונות עמוק באדמה המרופשת שרוצים להפוך לנרקיסים, תמירים ולבנים
תקווה ואמונה. אמונה ותקווה.
פשטות