בעזרתו. נערת פורצלן ביריד שלטי-ניאון נצבת לבנה מעודנת מפוסלת דק דק, עיניה עצומות, מלכותיות- יש אומרים וכף יד סדוקה מגישה בחן שושן פלסטיק ורוד. ילדת חרסינה יודעת רזים היא וכשיבוא בה השחר תנתץ אל מראות השיש -קורסת בין שברי אתמול למחר, מנופצת מתבוססת מת נ תקת מחבקת זכרון איך מתוך הנפילה שתקה תקוה ליד רכה בוטחת שתאסוף שבריה, תאחם, תספור דמעותיה, תשזרם בקשת רחבה של צבעים ותאמר- כזו את