ציפיית כלה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחח ...טוב... אבל זה נורא מתאים ^_^ [האמת לי זה מזכיר נורא את פרינסס ליה...] [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! גירים? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, טלי... טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה. ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין . לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים "עתיד סוגה בשושנים" יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ווווווו וווווווווווווווווווווווווווווווווואוווווווווווווווו. נו, יש כאלה שאלקים נתן להם הכל. אשרינו שזכינו לראות קצת. }{ סו. [ליצירה]
- [ליצירה] צפיית כלה מעניין , גם אני חשבתי שזה ציור בגיר אבל בפנדה ממש נהדר , מה אגיד לך כל הכבוד את מציירת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא, זה לא גירים, זו פנדה מרוחה למדי... [ליצירה]
- [ליצירה] יאלה.. אני לא יכול להגיב לדבר כזה... זה פשוט מעבר לכל הגבה שאפשר להגיב... [ד.א... זה מי שאני חושב שזו?? מממ... יעל? מיכאל??] :-)) [ליצירה]
- [ליצירה] . לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם. טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ראיתי מן משהו שדומה לשני דמויות בשמלתה, זה נכון? בכל אופן, יש לך עתיד! בהערכה רבה- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] . שיר יפהפה אבל השורה האחרונה הרסה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] . עוד כמה דברים: 1) זה מכוון שהביטוי "מיכאל שלי" חוזר כל הזמן. וזה מכוון לקשר את הקורא עם הסיפור "מיכאל שלי "האמיתי. 2)"הפוסל במומו פוסל". אם קראת את הסיפור ומיד מה שעלה לך זה "גניבה ספרותית" זה מרמז עליך משהו לא עלי (וכאן אני מרשה לעצמי להיות בוטה. מותר לי לאור מה שאתה כתבת). 3)אתה יכול לומר שאתה לא מסכים עם המסר ועם המסירות נפש לתורה ולכבוד ה' יתברך אבל אתה לא יכול לומר זאת בצורה כזו כאילו שכל המסרים כאן אינפנטילים וילדותיים וחסרי בסיס. 4) אם יש לך מה לומר- תגיד. ואם לא- לפי דעתי צריך למחוק את התגובה הזו. 5)פעם הבאה תזהר לפני שאתה כותב כאלה דברים. מאחורי המסך קיים אדם שיכול להפגע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל- כך מוכר... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו: לאחר התגובה הפוגעת שלך כדאי שאומר כמה דברים: 1) לפני שהעללת עליי בהעתקות מספרים היית צריך לוודאות שבאמת עשיתי זאת. אם הפתיחות דומות זה רק צירוף מקרים. אני לא מעתיקה מספרים. אני כותבת את מה שהרגש גורם לי לכתוב באותם רגעים. את הספר שציינת בכלל לא קראתי (לא היה כדאי לשאול אותי לפני???) אז אם יש כאן העתקה זה רק ברוח הקודש. מכיוון שאני בהחלט לא בן אדם שרוח הקודש תשרה עליו- נותר להבין שטעית. 2) כל הדברים שכתבת נבעו מחוסר הבנה בסיסית הסיפור. הכותרת של "בראנו לכבודו" קשורה באופן ישיר לסיפור. למה יעל עוזבת את מיכאל? קיימים בעולם זוגות נשואים המורכבים מדתית וחילוני (וההיפך) אז למה היא עוזבת אותו אם האהבה שלהם כזו גדולה? כי כל החיים שלנו בעולם הזה מטרתם אחת-לכבודו. אנחנו צריכים שכל העשיות שלנו יהיו מכוונים לכבודו של הקב"ה ולהאדרת שמו. לכן היא עוזבת אותו כי אהבה היא לא רק פונקציה של- כייף לי איתו, אותו אני אוהבת וכו' אלא מטרתה לבנות בית יהודי קדוש שיהיה כמשכן ובית כזה היא לא יכולה להקים עם חילוני. ז"א שכל ההחלטה שלה, כל המסירות נפש שלה נבעה מהמשפט הזה. מההבנה הזו שנבראנו בשבילו. אז זה באמת כל כך לא קשור כמו שכתבת????? [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] . או קיי. מעורר עניין... [ליצירה]
- [ליצירה] . אך, אורי, לפניי עכשיו קוּשיות רבות מִסְפור קשה קשה הוא המצב במי מהבנים לבחור במי אבחר- במדותל"ש? בבייניש או בחרדי למי אתן כעת צל"ש ויהיה פה חתני? נתחיל באופן אקראי בחרדי-לאן שייך? חסיד, חרד"ל או ליטאי (הוא כנראה אינו מכ"ך) ואם אומר שרצוני לגור בראש גבעה זרה האם ינהג כציוני או שיאמר: זו עבירה! והדתי לשעבר האם את הכיפה ישיב? אם יתעקש על הדבר יכול להיווצר כאן ריב ובשבת- כיצד ינהג האם קידוש או דיסקוטק האם יסע בימי החג יאכל גבינה בתוך הסטייק? ובכן, נחשוב, בלית ברירה האם הבייניש לי מתאים אך איך אבחר את הבחירה כשחסרים הרבה פרטים? כיפתו- באיזה גודל רחבה או קצת שדופה והסגנון, באיזה מודל? צמר או סריגה צפופה בבית הכנסת- מה אוהב שירים, שתיקות או מנגינות האם הוא נע מכל הלב או מתבודד לו בשדות? והציצית- בפנים? בחוץ? וההכשר- איזה חותָם? האם מהדרין לו נחוץ, תפילין רק של רבינו תם? ופרט חשוב חסר עכשיו באיזה ישיבה לומד האם שייך הוא אל ה"קו" או שבמוסכמות מוֹרֵד? ובכן, הרבה עובדות אינן אני כבר עייפה ו-אוף! כל-כך קשה לבחור חתן בערך כמו קריעת ים סוף! [ליצירה]
- [ליצירה] . חבל. כי זה התחיל כל כך יפה וממש נדהמתי מעומק התיאורים אבל אז הגעתי לכמה קטעים והתבטאויות שלא היה לי נעים לקרוא וזה הרס לי הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] גֵמְפּירָתְךָ פּיבְּרָה טְרילוֹטֵי פְּריבוּלים בֵּחיצְקִי. גוֹ הָבּישְטָה דֵטְרימְפּוֹלֶי פּימְבְּרָמְתין אישְמָיי. לימְבָּפּ. [ליצירה]
- [ליצירה] . אתה פשוט דפוק... ו...כן- גם תפוחי אדמה הם בני אדם וגם שסקים וגם חצילים וגם מלפפונים כבושים! וגם תולעים. [ליצירה]
תגובות