[ליצירה]
פיצול אישיות?מפחיד.
צורת הכתיבה לא הצליחה להחזיק אותי להמשיך ולקרוא עד הסוף..
אולי זה מסוג הדברים שכיף לכתוב ביומן האישי אבל לא בטוח שבתור קטע שמתפרסם הם יהיו פופולריים במיוחד...ואולי זו רק אני הקטנה..
בכל אופן אני מאחלת לך שתיסתכלי פחות על "מה מצפים ממך" או על מה את "צריכה" להיות ופשוט תהיי מה שטוב לך...איפה שהאמת ש-ל-ך נמצאת..
גאוה.מרידה.לקבל את מה שמגיע לך בחיים..-מילות המפתח האלה הן מילים שתלויות בדבר..תלויות באנשים סביבך ובציפיות שלך מהעולם,מהסביבה ומה' יתברך..
למה לך למרוד?למה לך לחפש כבוד או הערכה?מה מגיע לך בכלל?הדברים לא מכונים ישירות אליך כי אני לא באמת מכירה אותך..אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת מתוך איזו נקודת הנחה שלא מגיע לנו יותר מידי בחיים..כך נוכל להיות מאושרים ואסירי תודה באמת.
כי נראה כמה חסד יש בעולם.
מקוה שלא סטיתי מהנושא בלי לשים לב..היי מאושרת :).
[ליצירה]
אני חשבתי שזה מקסים! אני מאמינה שמתוך כנות עצמית כזאת צומחת הבנה חדשה ומודעות חדשה-ישנה. כל הכבוד. דווקא הכתיבה שלך משכה אותי הלאה עד הסוף. גלי את עצמך לעצמך, למרות הכאב, זה שווה הכל.
[ליצירה]
שבירה יקרה,
נהפוכו בן בנו של נהפוכו. הרי זה כל העניין. מילא אם היית כותבת את זה כתגובה למכתב הראשון, אז ניחא. אבל כתגובה למכתב השני? דווקא כזה שיש בו השלמה והכרה במי שאני?
באמת יכול להיות שזה מפני שלא קראת את הדברים עד תום. אבל no hard feelings. לא מצידי לפחות.
פשוט שנראה לי לא שייך להתלהב ולהגיב אחרי קריאת חלק מהדברים.
למה הדבר דומה? למי שיוצא לבקר מסעדת בשרים משובחת, אלא שהוא, איך לומר, צמחוני. וכיוון שכך הוא דגם רק את הסלט ואת התוספות, אבל את הבשר הוא אפילו לא הריח.
מילא, לא לקחתי קשה. ותודה בכל מקרה על הניסיון לקרוא.
כלנית
[ליצירה]
כלנית, אני מאוד לא מסכימה.
טקסט כתוב הוא, ראש לכל, טקסט כתוב; את יכולה להשקיע בו את כל המאמצים ולהכניס בתוכו את הרעיונות הכי נפלאים שיש, אבל מה שאנחנו הקוראים רואים, במבט ראשון, אלו מלים.
אם את רוצה שאנשים יקראו אותך - ההערות של זהירות רלוונטיות מאוד. אם את רוצה בלוג שבו אנשים יתאמצו להבין לנבכי נשמתך - - -
[ליצירה]
יש משהו בדברייך...
ועדיין,הכישרון הוא לגרום לי לרצות את הבשר..אבל לא נוצר מספיק עיניין שמשך אותי להמשיך לקרוא-זה החלק החשוב..השאר זה סתם שאני נסחפת..
[ליצירה]
הדס יקירה,
אני באמת שלא מחפשת בלוג ולא סוג של תגובות של בלוג. אני פשוט מבקשת שאם מישהו מגיב, שיטרח לקרוא הכל.
אני לא הייתי מעזה לבקר יצירה שלא קראתי את סופה.
נכון, שאולי זה באמת לא "מושך" לקריאה את כולם. זה בסדר מבחינתי. אני יודעת שישנם רבים אחרים שקראו את הדברים עד תומם.
הבעיה שלי מתחילה כשאנשים מבקרים בלי לקרוא עד הסוף. זה הכל.
ועל זה אפילו גברת זהירות הסכימה איתי.
[ליצירה]
קשה לקרוא זאת אחרי המכתב הקודם...
החיים קצת יותר מדי מסובכים.
כתוב טוב, לדעתי, לפחות.
את עדיין צעירה, את יודעת. הכל מתחיל מבפנים. רצון.
בהצלחה!
תודה.
[ליצירה]
אוווווווווווווווףףףףףףף
למה ליאש אותי?
קבלי את מלוא ההבנה והערכה!
אוהבת ומחבקת אותך....את ממש צדיקה..
ר' נחמן אומר שזה ממש כשרונו של הצדיק.היכולת לחוש את כאבם של ישראל ושל הפרט על בשרו ממש,כאילו היה כאבו שלו.
אשריך!
נקוה לימים טובים יותר.
[ליצירה]
הציבור שלנו עובר תהליך של התפכחות מאשליות. ואכן - זה כל כך כואב. כמה נורא שזה היה צריך לגבות מחיר כזה. הרב מלמד כתב במדור "רביבים" ב"ב-7" שזה הגוף הבריא שדוחה את הרע מקרבו ע"י הוצאת המוגלה. וזה נראה רע מבחוץ אך זה בעצם תהליך הבראה. עוד נחזור לכל המקומות האלה ונקים אותם מחדש. וגם את ימית. ולא נעקר משם עד עולם.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר נהדר...
אהבתי מאוד.
נראה לי שמה שאהבתי ביותר היה הרעיון והמסר של השיר. כתיבה טובה וזורמת!
[ליצירה]
אינגבול?
מנחם, אתה רוצה לדבר על זה?
ואגב, האנגלית בעברית הזו, מצאה חן בעיני.
העברית שבאמצע היתה קצת בעייתית ולא מובנת, אבל האנגלית משובחת היתה.
ואגב, למה לעודד אותה לקפוץ? למה שלא לעודד אותה, על מנת שהיא לא תקפוץ?
מה, לעזאזל, עובר על אנשים כאן???
כולם רוצים למות ואף אחד לא סיפר לי על זה?!
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
טוב, זו דרך אחת להתייחס לעולם. במובן הזה ש"כלב טוב לו". בעצם, כל מי שהוא אינו אדם, או שהוא אדם אבל לא אדם בוגר, אז טוב לו.
אבל כמו שכבר כתבו, אולי טוב לו כי הוא לא מחפש משמעות. ואולי זו גם נקודת התורפה שלו. כי הוא חי חיים נטולי משמעות. כלומר, גם לו רצה, לא היה יכול להגיע למשמעות בחייו.
וזה, אולי מותר האדם על הבהמה.
היכולת שלנו או המסוגלות שלנו להגיע לגבהים שכאלה כמו גם לנסוק מהם חזרה למטה ולחיות על הקו הזה שבין נוכחות קיומית לנוכחות מודעת.
[ליצירה]
מוזר לי שהכותרת והמשפט חד המה.
נכון שזה משפט עתיק כאן, ונכון שקצת מוזר שאני נזכרת בשלוש וחצי בבוקר, שלוש שנים אחרי, להגיד.
ככה זה כשאני על יצירה אקראית. עלית בגורל.
עם זאת, משפט יפה.
[ליצירה]
התחיל ממש טוב ואז נדמה כאילו איבדת את החשק באמצע הסיפור ויצאת להכין לך סלט. לדעתי שווה לסיים את הסיפור.
חוצמזה, עידן השקשוקה קרע אותי מצחוק. ובכלל נונסנס חביב ומשעשע.
אה, ו"תנועת", לא "תנואת". סתם חשבתי שתרצי לדעת.