1/6/2004
ארבעה קוים אנכים
וקו אחד חוצה
ועוד ארבעה
ועוד אחד חוצה.
חמש קבוצות קוים
ועוד שניים ניצבים.
על קיר בטון
בכלא חיי
חורטת קוים לדמותי.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוקיי, התגובה האחרונה היתה מהיוזר שלי אבל זו היתה שותפה שלי. אני לא מחמיאה כך לעצמי בד"כ.. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עמוק מאוד ויפה. לפני שהגעתי לסוף זה הזכיר לי את הסרט על חנה סנש שיש שם סצינה שהיא מסתובבת בחדר... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את כפל המשמעות שב'קוים לדמותי'. ובאופן כללי, דימוי יפה מאד. הצלחת להעביר תמונה שלמה במילים ספורות. [ליצירה]
- [ליצירה] לך יפה ונוגע.... [ליצירה]
- [ליצירה] צופיה, על פי אבן שושן "שמה" היא מילה לכל דבר. עייני בערך "שם". והחריזה אכן מדהימה וכל כך לא מאולצת ולא מעוותת משפטים רק על מנת שיסתיימו במילה אותה רוצים לחרוז. שלא לומר שהשיר עצמו נוגע כל כך ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] יושבת כבר שעה ומסתכלת על זה. פשוט מקסים!! כל כך מדבר, כל כך אומר הכל, כל כך עושה חשק לקום ולרקוד את ריקוד הנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כאילו, וסליחה על החוצפה, קצת מאבד מהפואנטה של המקום, כי אמנם זה הכל במשפט אחד, אבל כמדומני שהרעיון הוא לחבר את הדברים הללו בעצמנו, ולא להעתיק לכאן מכתבי שרשרת מהאינטרנט. או שאני טועה..? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ... איפשהו גם הזדהיתי. אני חושבת שגם אני עברתי תהליך מסויים של "חירור" כדי להיות יפה יותר. וגם אני תמיד יודעת ושמה לב מה הוצא מאיפה וכמה אני חסרה בלעדיו. כמה אני לא אותה אני. בשלב מסויים קלטתי שהכי חשוב שאני אוהב את עצמי, כי רק ככה אחרים יוכלו לאהוב אותי. אם אני לא אקבל את עצמי איך שאני, אף אחד לא יוכל לקבל אותי כמו שאני. בני זוג עולים על זה, שאת מרגישה חסרה, או לא שלמה, וזה עוזר להם להרגיש פחות שלמים איתך. הרבה טוב, [ליצירה]
- [ליצירה] ומי שקורא את השורות הריקות יכול גם, לעיתים, לתת להן פרשנויות שונות. אולי כמו למילים, שגם אותן ניתן לפרש בדרכים שונות, אלא שבמילים תמיד תוכל לטעון שכוונתך היתה שונה, תוכל להוכיח הקשר. בשורות ריקות לא תוכל אלא להעיד שכאן היית, ולעיתים, לעיתים אף לא זה. מה גם שמתעוררת השאלה, אם כל הרושם שנותר ממעשיך הוא שורות ריקות, האם שווה להכיר אותך? האם שווה להגיע לנקודה שבה המשמעות של השורות הריקות משמעותית עבורנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני כל כך אוהבת את השירים שלך שי. כה לחי! [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת, קצר לי מדי, לא ממריא. דווקא התחיל מעניין, עם הבטחה. האמצע קצת קטע אותה והסוף כבר די היה מיותר. אולי אם היית מאריך כל חלק נזה זה היה יוצא טוב יותר. (אין לי מושג איך מבקרים מוסיקה. סליחה.) [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיקה התגובה שלך כי זו תגובה מאוד חד צדדית. "תקראי ותפנימי" את אומרת לי. רק אדם שמאמין בלי סימני שאלות יכול לקרוא ולהפנים. אצל כל השאר מתעוררות שאלות מפעם לפעם ולשאול שאלות זה לגיטימי. אין כאן עניין של הפנמה. ואגב, לענ"ד גם הסיום טוב. לא כולם יוצאים ממשברים יותר דתיים ומאמינים. כשכולנו מתים זה מעורר שאלות ואם לך זה לא מעורר לא נותר לי אלא לקנא בך (או, אם הייתי צינית יותר, לרחם עליך). אגב "עקבות בחול", משעשע איך כל הבני עקיבא אימצו את זה. הידעת שזה משל מהברית החדשה? עכשיו תחשבי שוב אם דווקא זה המשל שאת מפנה אותי אליו מכל המשלים שבעולם.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפית שתי תחושות ממש חזקות שעלו לי בזמן קריאת השירים שלך: 1) את מדהימה בכשרוניות שלך. את כותבת נפלא. מדהים ממש. 2) ישר הבנתי שזה נובע מהבפנוכו שלך. שהיית שם. ושאולי במקום כלשהו, חולה מעט, לא ממש טוב, אולי, את מתגעגעת קצת לשלמות הזו שיש לך עם הבקבוק. ורציתי להגיד לך - חזקי ואמצי! [ליצירה]
- [ליצירה] אוף, מתוקה. כל כך מכירה את התחושה הזו, את הנר, את הלהבה המרצדת, שנראית כאילו עוד רגע תכבה.. ואת הרצון שהיא תמשיך לבעור, אפילו באור קלוש כזה.. זו תחושה של חיים על זמן שאול שכזה, שאת נהנית מאור גנוב, של זמן אחר, של חיים אחרים. אהבתי. והזדהיתי. [ליצירה]
תגובות