הם עמדו ובכו
וספרו כמה שהיה
טוב לב, חכם, מקסים
והנער זעק
ופיו נמלא עפר
למה לא אמרתם זאת
כשעוד היה אפשר להציל.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כי מה זה היה עוזר? אז הוא היה יודע שהנפטר הוא אדם מדהים והכל, אבל האם באמת ניתן היה להציל? מה הקשר בין טוב ליבו של אדם לאורך חייו??? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, אני קיבלתי את זה אחרת - חשבתי שהוא שם קץ לחייו (ואז יש משמעות ל"כשעוד אפשר היה להציל"... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. כלנית - אולי לא להציל את חייו, ולהאריכם, אבל להציל את איכותם. לגרום לדעת בחייו, גם אם הם קצרים, את מה שטוב בו. לחיות בצורה הרבה יותר בריאה, שמחה וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, שאולי הבנתי את זה לא נכון, אבל - אם הנער זעקף משמע שזה לא ההוא שמת, אחרת לא היה זועק, לא? אם ככה, אני מניחה שזה הבן שלו, או החבר שלו, או משהו. ואז, אני חוזרת לשאלת הבסיס. מה זה היה עוזר אם היו אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע.. ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא. אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו. חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת... היתה חסרה שורה, ולכן זה לא הובן נכון. הנער הוא אכן הנפטר, ואיש לא אמר לו מעולם את מה שכולם נזכרו לספר כשכבר היה מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד. וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] או.קי. בסדר. את זה כבר הבנו. אולי כדאי שלפני שאתה כותב שיר תבדוק עם עצמך האם יש בו משהו מיוחד שבגללו הוא ראוי להיכתב על אף 30 אחרים שכתבת באותו נושא? מה יש בשיר הזה שמחדש על השיר "בכלאך", למשל? [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, יוחאי צודק. לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה. לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית. [ליצירה]
- [ליצירה] זו תמונה שאני צילמתי, כמובן על פי התמונה המפורסמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה להסביר. אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין. מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק. ועדיין, אני מתנגדת לעסקה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה... זה יפה! קנאת סופרים תרבה חכמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני יומיים, כשבאתי לנחם, אחותו הזכירה את השיר הזה שלו..ואז פשוט ישבנו והעלינו זכרונות מכל הבדיחות שלו. ובאמת, אי אפשר להיזכר ביונדב בלי לחייך. ולבכות. השם יקום דמו. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יהיה קצת יותר מדי kb... וחוץ מזה אני עדיין ממשיכה לצלם את הסדרה הזו . [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב רך??? אולי הסוף האוסף שברים, אבל הם עדיין שברים. זה כתוב חזק וקשה ונוקשה. [ליצירה]
תגובות