[ליצירה]
זה כואב. מחזקת מכאן. . .
דע, שדווקא מהשבר הגדול שנראה קשה מנשוא, אדם מגלה נפלאות על עצמו, תעצומות נפש שלא ידע שקיימות בו וקרבה אמיתית ותומכת של משפחה וחברים. וה' הטוב והרחמן, מכוון הכל לטובה ובעזרתו יתברך תמצא שלווה, בטחון, אהבה ושמחה. בקלות וללא צער, בנועם וללא סערות מטלטלות.
שא ברכה והיה בטוב כל הימים!
איה :)
[ליצירה]
זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'...
[ליצירה]
דב- מה קרה? למה זנחת את הכיסוי? את השיר הזה, צריך לקרוא כמה פעמים, כך עשיתי ולעניות דעתי כדאי להוריד את השורה השניה- "וידידו", זו נראית, בעיני, מילה לא קשורה להרגשה של השיר, מילה שקצת הופכת את השורות-זו שלפניה וזו שאחריה לילדותיות, במקום לדרמטיות ומלאות משמעות...
תחשוב על זה,
איה :)
[ליצירה]
ובשירך שכתבת,
ראיתי הכל-
רגש וצבע
לבן וכחול
וניגון מבית אבא
התנגן ועמד
כעננה, כמו פרח
כחופה עשויית בד
המתנפנפת ברוח
ונושאת שיר הלל
על יופי בריאה
ונשגבותו של האל.
[ליצירה]
תגובות