[ליצירה]
טוב.
עכשיו קראתי את זה שוב, והבנתי את השיר מזווית קצת אחרת.
אני חושבת שבעצם אנחנו מדברות על אותו הדבר. אני חושבת שאלו שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם: הכתיבה והגילוי.
מאיך שהבנתי את השיר בהתחלה, חשבתי שהכוונה היא שהמשמעות מתגלה לכותבת רק *אחרי* הכתיבה, בקריאה חוזרת.
אבל בעצם זה בא יחד - תוך כדי כתיבת המילים בוחנים את הדברים וככה מגלים מה בעצם יש שם, כך שבסופו של דבר המילים הן רק המסגרת למה שחשבתי תוך כדי הכתיבה.
אז בעצם כל ההבדל הוא ביחס למילה "עט". האם מדובר בתהליך הכתיבה שעוזר לחשוף את המחשבות, או שדווקא כתיבת המילים שחושפת - שעם זה אני לא מסכימה.
מקווה שמישהו יבין משהו מכל זה, כי זה נורא מבולבל.
[ליצירה]
שלום קרן אור.. האם חשבת שזה מה שהשם שלך מסמל..מעניין..
מאד אהבתי את השיר ..מאד..
אז הגבתי..
ורציתי להוסיף סתם הערות טכנית של אדם הקורא ברצף משהו שמשהו אחר כתב..
ההתחלה של השלוש שורות הראשונות.. קצת מסורבלת ולא ממש מבינים... והנדלקת בשמים כשהשמש עוזבת לא ממש מבינים מה פרוש והנדלקת.. וו החיבור צורמת קצת.. (ןגם העניין של ניקוד הבשמים שאמרתי לך מקודם) וסתם הערה תוכנית שלי.. כניסת השבת לא אמורה להיות עלית מדריגה במיחוד לאור התיאורים שלך ולא ירידת מדריגה? כי כך זה מרגיש.. ואשמח אם תסבירי לי למה כתבת אחרת..
שבוע טוב
[ליצירה]
הפלאת!!
הפלאת לתאר את הכליון בחיים הסופיים של בשר ודם.
כמה שזה נכון.
האיבר כליות- הוא מלשון מתכלות- "חדש כליותנו מקדם"
, סתם אסוציאציה שעלתה לי לראש.
שבת שלום. ושוב נפלא! אהבתי.
[ליצירה]
אוי, אוי ,אוי...
כמה שהזדהיתי. אמרת במילים את מה שבעיקר מרגישים... אהבתי את המעברים בין נער למבוגר ואת ההשואה ביניהם. והכי אהבתי את "מבוגר מתנער..."
מועדים לשמחה.