"גילברט לא ידע כי אלה המגביהים עוף, הם אלה שצוללים למעמקים האפלים ביותר; כי אלה המסוגלים לחוש את האושר במלוא חריפותו,הם אלה שסובלים סבל רב ביותר" (אן שרלי, ל.מ. מונטוגומרי)
"לא הייתי מודאג יתר על המידה בענין זה.אולי היא לא האמינה באלוקים, אבל אני די בטוח שאלוקים האמין בה" (אוספי הצדפות)
[ליצירה]
קודם כל, הרעיון והמטאפורה מצוינים. לכן אני חושבת שהיה שווה להשקיע יותר בצורה של השיר.
לצמצם את המילים למינימום - כלומר להוריד כל מילה שאיננה הכרחית. לדייק יותר. (למשל - איך יכול להיות טעם-בפה לחומה?)
[ליצירה]
יש ומעשים או דברים שכאלו משאירים לפעמים טעם רע בפה, גם אם לא הכנסו שום דבר לפה.
ויש את הענין שאומרים-זה בסדר שהוא יצא החוצה ככה בגשם, מה, הוא עשוי מסוכר? הוא לא ימס...
אבל החומה נמסה-קטֵנה- כמו סוכר בגשם-אבל לא, היא לא סוכר. כי הטעם שלה רע...
[ליצירה]
קבלי חיבוק.
וכוחותייך לעולם לא ייגמרו באמת. אלוקים נותן ולוקח בדיוק במינון הנכון, "שעשה לי כל צרכי"- לטוב ולרע, וכל מה שאת עוברת הוא לצורך, הוא הכרחי וטוב לך בסופו של דבר.
[ליצירה]
זה חמוד מאוד
ויפה.. אבל מה את הורגת אותו לפני הזמן? הוא עוד לא מת...
תיאורים יפים!! אני תמיד מנסה למצוא תאורים יצרתיים, אבל לא מצליחה בדרך-כלל...
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי, הוא כל-כך מזעזע!!! עד כמה מה שכתוב בו הוא אמיתי? אני מקווה שכמה שפחות.. בכל מקרה-אשמח לדבר איתך-אם את צריכה...
ושוב-כמה דברים על סימני פיסוק...
יש לי קצת בעיות עם הפסיקים בבית הראשון, אני מרגישה שהם מרובים מידי, אבל אני לא מצליחה למצוא את זה שצריך להוריד...
ואני חושבת שאחרי גופתי המתה תשימי נקודה...
הסיום שלך ממש יפה! הוא בדיוק במקום אחרי יר כזה...
[ליצירה]
יפה לך, ילדונת...
אבל מה שלא יפה-שאת לא מגיבה לי. אני אל רוצה לעשות את זה כ"אני מגיבה לך, את מגיבה לי" , אבל בכל זאת-תעשי את המאמץ, טוב?
תהני לך, אחות קטנה! ~love~love~love~